| הקדמה |
|
השאלה: מהו טיבה של האזרחות בישראל? עמותת סיכוי מציינת השנה עשור לקיומה. במהלך עשור זה התפתחה, גיוונה את עיסוקיה והעשירה את נסיונה. שני מייסדיה, אלוף הראבן ופייצל עזאייזה, הקימו את עמותת סיכוי לקידום שוויון לאזרחי המדינה הערבים, והיום פועלת העמותה בשלושה מעגלים: מול הממשל; עם הציבור הערבי; ועם הציבור היהודי. הפעולות הראשונות שבצעה העמותה היו פירסום הדו"ח השנתי על מעמדם של האזרחים הערבים, ומעקב אחרי שילובם של האזרחים הערבים במשרות ועמדות בסקטור הציבורי והפרטי. המשכנו בפיתוח תוכניות חינוך בתחום זכויות האזרח וכבוד האדם, ובמטרה לחזק את האזרחים הערבים אנו מיישמים תכניות העצמה לקידום התמקצעות והתייעלות בניהול השלטון המקומי, ולהכשרה מקצועית בתחומים נחוצים לחברה הערבית. במעגל הציבור היהודי אנו עוסקים כעת בהקמת קבוצות אזוריות לפעולה אזרחית של יהודים, אשר פועלים לקידום שוויון אזרחי בינם לבין שכניהם הערבים. בדרכים אלה פועלת עמותת סיכוי הן לשינוי מדיניות הממשל בנושא השוויון בין האזרחים והן לחיזוק האזרחים, ערבים ויהודים, בפעולותיהם למען האינטרס שלהם בשוויון. דו"ח סיכוי הפך במשך השנים לכלי עיקרי, דרכו מעדכנת עמותת סיכוי את מקבלי ההחלטות ואת האזרחים בכלל, ערבים כיהודים, במצב ההתקדמות והנסיגה בנושא האפליה של האזרחים הערבים. בדו"ח הראשון שפורסם בשנת 1993, כשנה אחרי הקמת ממשלתו של רבין, דיווחנו בהרחבה על השינויים הראשונים שיזמה ממשלה זו ביחס לאזרחים בתקווה שהניצנים הראשונים של השינוי יובילו לשינוי יסודי במעמדם ומצבם של האזרחים הערבים. הדו"חות הבאים, ובמיוחד אלו שפורסמו ב4- השנים האחרונות, מצביעים, לצערנו, על נסיגה משמעותית במצב השוויון ועל הרעה מתמשכת במעמדם האזרחי של הערבים. הדו"ח שלפנינו הינו הראשון מבין דוחות סיכוי שמדווח על מעשיה של הממשלה בראשות אריאל שרון בנושא האזרחים הערבים. ראש הממשלה, אשר הכריז עם בחירתו כי הוא מחוייב לסגירת פערים בין האזרחים, וכי יפעל ליישום סקר צרכים בסיסי עבור הישובים הערביים, עומד כאן לבדיקה ראשונה. תכנית הפיתוח לישובים הערביים אשר הוכנה בזמן ממשלת ברק, אומצה על-ידי הממשלה הנוכחית, ועומדת במרכז השרות של הממשלה לאזרחים הערבים. לכן בחרנו לעקוב אחר יישומה בדו"ח זה. זה שנתיים שאנו עוקבים אחר התכנית, מרגע לידתה, תוך ביקורת והצעת חלופות שונות. כחלק מפעילותנו בישובים הערביים אף הפקנו ביחד עם הרשויות בהן אנו פועלים, חוברת אשר מפרטת את הצרכים והדרישות של הישוב מול כל אחד מסעיפי התקציב בתכנית הפיתוח. אולם, ככל שבדקנו את מה שמציעה התכנית ואת הביצוע, גדלה אכזבתנו. הנתונים המובאים בדו"ח זה מראים באופן ברור, שאינו משתמש לשתי פנים, כי מבחינת קידום השוויון בין יהודים לערבים - ממשלה זו הינה המשך לשתי הממשלות שקדמו לה, בהיותה מבטיחה רבות ועושה מעט, אם בכלל. יתרה מזאת - מהנתונים אותם אנו מביאים בדו"ח זה עולה, כי דווקא במסגרת תכנית הפיתוח - חלה ירידה בהשקעות בישובים הערביים במידה גדולה מאד. עניין אחר בו עוסק דו"ח זה הוא ההדרה, הדחיה ואף הגזענות מהם סובלים האזרחים הערבים במדינה. בממשלת שרון מספר שרים, אשר ביטאו בפומבי עמדות כנגד האזרחים הערבים: השר אביגדור ליברמן פירסם תכנית להפרדה בין האזרחים הערבים והיהודים; השרה לימור לבנת הביעה עמדה המצדדת בתגמול בתי הספר הערביים במערכת החינוך בהתאם ל"נאמנותם" למדינה; השר אפרים איתם כינה את האזרחים הערבים "סרטן בגוף המדינה"; והשר סנה הרחיק לכת בהצעה להעברת ישובי המשולש הערבים לשליטה של המדינה הפלסטינית (לכשתקום מדינה כזו). התבטאויות אלו ורבות אחרות, הן תולדה של היחס הממשלתי לאזרחים הערבים אשר מותנה ב"התנהגות טובה". מצב זה גורם נזק גם לאזרחים היהודים, שכן היחסים בינם לבין האזרחים הערבים מושתתים על עליונותם בנגישות למשאבים ועל נחיתותם המובנית של האזרחים הערבים מול המדינה. דבר זה יוצר יום-יום קונפליקט ומדון בינם לבין הערבים במדינה. ביצירת הפער הזה, שימורו לאורך השנים ואף בהגברתו, כפי שעולה מהדו"ח שלפנינו, מאיצה המדינה את שתי הקבוצות העיקריות הקיימות בה, הקבוצות הלאומיות, על מסלול התנגשות ביניהן. בכך מסכנת המדינה את אזרחיה, כל אזרחיה. המחיר שהמדינה עצמה משלמת על הפער המובנה הזה, הוא בסיכון של עצם קיומה. העובדות שמובאות בהמשך על מצב האפליה, מטילות צל כבד על טיבה של האזרחות בישראל, ומעלות שאלה יסודית: האם הערבים הם אזרחים של ממש בישראל? ואם כן - מהי משמעותה המעשית של אזרחות זו? המצב המתואר בדו"ח שלפנינו הוא רע וקשה. ברור כי הדרך לשינוי מצב זה מן היסוד היא בשילוב מאמץ מצד המדינה ומצד האזרחים. אולם, אין סימטריה ואף לא שוויון בין המדינה לבין האזרחים בכוח לבצע שינוי זה. עיקר הכוח לשינוי המצב נמצא בידי המדינה, לכן חייבת המדינה להתאמץ מאוד כדי להגיע לשוויון מלא וגמור בין אזרחיה. זהו התחום בו בוחרת עמותת סיכוי לפעול, והדו"ח שלהלן נועד לחדד את השאלות ולהצביע על הכיוון לשינוי המצב. קריאה מועילה ומעניינת, העורכים |
 |