משרד התעשיה והמסחר-2002

משרד התעשיה והמסחר

ירידה של 66% בהקצאה לפיתוח לעומת שנת 2000

		לישובים הערביים
תקציב כללי 2002:	5.9 מיליארד ש"ח
תקציב פיתוח לאזורי תעשיה:	440.6 מיליון ש"ח	15 מיליון ש"ח
תקציב לפיתוח אזורי מלאכה ושירותים:	260 מיליון ש"ח	10 מיליון ש"ח

בהשוואה לשנים קודמות:
בשנת 2000: 30 מיליון ש"ח לפיתוח אזורי תעשיה בישובים הערביים. (16.9% מתקציב הפיתוח של המשרד)
בשנת 2002: 25 מיליון ש"ח לפיתוח אזורי תעשיה בישובים הערביים. (3.5% מתקציב הפיתוח של המשרד).

תרומתם של אזורי תעשיה ומלאכה היא מכרעת בשני מעגלים: המעגל הקהילתי: הכנסות מסי ארנונה מאזורי תעשיה הם אחד הסעיפים המרכזיים בתקציבי הרשויות השונות בארץ. המעגל האישי-תעסוקתי: נגישות לתעסוקה בתוך אזור המגורים. שילוב מעגלים אלה הוא הכרחי ליציאתם של האזרחים הערבים מן המשבר הפוקד אותם זה 54 שנה.
פער מובנה בין ישובים שכנים מכניס ביניהם מתח חברתי ופוליטי, ואף מצמיח ביניהם חומת ניכור. פיתוח אזורי תעשיה, מלאכה ושירותים הם אחד המנופים החשובים ביותר ליציאה של האזרחים הערבים ממעגל הנחיתות מול האזרחים היהודים השכנים, אך תודעה זו אינה מתבטאת בהקצאה של משרד התמ"ס לפיתוח אזורי תעשיה בישובים הערביים בשנת 2002 על פי תכנית הפיתוח.

דוגמא:
אזור לב הגליל הוא אחד האזורים המובהקים בארץ בהם יש לאי-שוויון בין יהודים לערבים השפעה מיידית ומכרעת על חיי היומיום, כמו גם על העתיד של כל האזרחים.
בלב הגליל כ- 210,000 אזרחים ערבים וכ- 60,000 אזרחים יהודים.

תרשים מס' 9: שטחי תעשיה ומלאכה בלב הגליל - השוואה בין ישובים יהודיים לערביים

אזורי התעשיה והמלאכה ברשויות הערביות באזור כוללים 1,159 דונם: בענה: 19.6 ד'; טמרה: 466 ד'; כווכב: 28 ד'; כפר מנדא: 24.5 ד'; מע'אר: 167 ד'; נחף: 10 ד'; סח'נין: 267 ד'; עילבון: 70 ד'; עראבה: 18 ד'; שעב: 89 ד' - 5.5 מ"ר לנפש. אזורי התעשיה והמלאכה ברשויות היהודיות באותו אזור כוללים 4,658 דונם: תרדיון (מ.א. משגב): 858 ד'; בד-לב (מ.א. משגב, מ.א. מטה אשר, כרמיאל): 1,100 ד'; כרמיאל: 2,700 ד'. - 77.6 מ"ר לנפש.

מסי הארנונה מאזורי תעשיה מהווים חלק משמעותי מפרנסת הרשויות המוניציפליות.
מסי הארנונה מאזורי תעשיה הם כלי מרכזי בידי ראשי הרשויות לשפר את השרותים לקהילתם, ולשנות שינוי מהותי את אורח החיים הקהילתי.
מינימום ומקסימום הארנונה המותרת לגביה בשנה בש"ח למ"ר:
תעשיה: 18.22 ש"ח - 121.8 ש"ח.
מלאכה: 33.74 ש"ח - 164.34 ש"ח.

בהנחה שכל שטחי התעשיה באזור לב הגליל אכן פעילים;
מינימום ומקסימום הכנסה צפויה מארנונה על שטחי תעשיה לתושב:
ברשויות היהודיות באזור: 1,415 ש"ח עד 9,455 ש"ח.
ברשויות הערביות באזור: 100 ש"ח עד 672 ש"ח.

הפער הגדול בגודל של שטחי התעשייה בתוך שטחי השיפוט של רשויות יהודיות ורשויות ערביות, מסמן גם את הפער הגדול בהכנסה של הרשויות מארנונה לטובת הקהילות. המדינה יכולה, וצריכה לאזן במהרה את המצב ולסגור את הפער על ידי יצירת שותפויות אמת בין הרשויות. שותפות אמת באזור תעשיה היא זו אשר מביאה להתחלקות בהכנסות ממסי הארנונה. בכוחו של משרד התעשייה והמסחר להנהיג שותפויות מעין אלה, לא רק באזורי תעשיה חדשים אלא גם בקיימים.

אזור ספר - במרכז הארץ

ברדיוס של כ5- ק"מ משני הצדדים של כביש חוצה-ישראל, בין ראש העין לבין ואדי עארה (צומת ברקאי), מתחלקת האוכלוסיה לכ- 130,000 יהודים וכ- 130,000 ערבים. בתחומי הרשויות המוניציפליות פרושים 16 אזורי תעשיה ומלאכה, 6 מרחביים ו10 מקומיים, בתכנון או בהפעלה. רק 4 אזורי תעשיה מקומיים הם בתחומי רשויות ערביות (טייבה - 420 דונם; באקה אלע'רביה - 100 דונם; ג'ת - 36.7 דונם וקלנסוואה - 20.3 דונם).

הטענה הרווחת בין ממלאי התפקידים בממשל היא, כי תמיכת המשרד ניתנת להקמת אזורי תעשיה רק על פי מדדי העדיפות הלאומית, ואלה ניתנים רק באזורי ספר ולא במרכז הארץ. למרות הקירבה הגיאוגרפית, למרכז הארץ, כל הישובים הערביים לאורך הכביש הם למעשה ספר אזרחי, חברתי ותעסוקתי, אשר על פי כל קריטריון אמורים להיות זכאים להגדרה של עדיפות לאומית גבוהה. בצד הנזקים הנגרמים לישובים תוך סלילת הכביש, זוהי הזדמנות היסטורית אחרונה, לסגור פערים בין הישובים הערבים לבין הישובים היהודיים. בידי משרד התעשיה והמסחר היכולת ליזום ולכוון מהלך זה. נראה כי בינתיים אין משרד התעשיה והמסחר עושה לסגירת פערים אלה.