| המשרד לבטחון פנים |
|||||||||
| צמיחה מרשימה במספר מרכזי השיטור הקהילתיים שרות לאזרחים - או אמצעי שליטה? |
|||||||||
|
|||||||||
| השוואה לשנים קודמות: בשנת 1999-2000: הוקמו 8 מרכזי שיטור קהילתי בישובים הערבים. עלות הקמה משוערת: 1.2 מיליון ש"ח. בשנת 2001: הוקמו 33 מרכזי שיטור קהילתי נוספים, בעלות משוערת של 5 מיליון ש"ח. היחסים בין משטרת ישראל לבין האזרחים הערביים סובלים קשות מהטראומה של אירועי אוקטובר 2000. כאן בולט ביתר שאת משבר האמון, וכאן נדרש מאמץ מיוחד מצד המדינה לבניה מחדש של היחסים. במלוא הזהירות ניתן לומר שאכן המשטרה עשתה צעד מעשי בכיוון זה, בשני הפרוייקטים להלן: · מודל "בית-ספר בטוח", שמטרתו להשרות אווירת ביטחון בבתי הספר, כולל תכניות חינוכיות בנושא אלימות מילולית ופיזית; סמים; אלכוהול; קורבנות (היות קורבן); ובטיחות בדרכים. תכניות אלה מופעלות בשיתוף מרכז השיטור הקהילתי. המודל מופעל ב60- חטיבות ביניים בישובים הערביים, מתוך 258 חטיבות ביניים (23%). · בשנת 2001 הוקמו 33 מרכזים לשיטור קהילתי בישובים ערביים. זוהי צמיחה מ20- ל55- בתוך שנה אחת. כיום קיימים בארץ כ- 358 מרכזי שיטור קהילתיים, מתוכם פועלים 55 בישובים ערביים (15.3%). מהמשטרה דווח על קשיים בהקמת המרכזים, בשל אי-אמון מלכתחילה של התושבים ונבחריהם במשטרה ובמהלך זה. עם זאת, בהשקעת מאמץ רב ומרוכז, הצליח האגף לשיטור קהילתי במשטרת ישראל להקים את 33 המרכזים. עדיין, קטן מספר מרכזי השיטור הקהילתי בישובים הערבים מחלקם באוכלוסיה. בעוד העלות של הקמת מרכז אחד היא כ- 150,000 ש"ח, התקציב המשמעותי הוא התחזוקה השוטפת של מרכזי השיטור הקהילתיים (כ600,000- ש"ח לשנה). יש לברך על עצם הקמתם של המרכזים, אך מי יתקע לידנו שקיצוץ כלשהו בתקציב לא "יגלח" את המרכזים החדשים שהוקמו, בבחינת "נכנס אחרון - יוצא ראשון"? נמשיך ונעקוב אחר הפעלתם התקינה של המרכזים בשנים הבאות. תרשים מס' 1: מרכזי השיטור הקהילתיים בישובים הערביים |
|||||||||
  |
|||||||||
| תפקיד המשטרה: שרות לאזרחים, ולא אמצעי שליטה באוקטובר 2000 ירו שוטרים לעבר מפגינים ערבים והרגו 13 מהם. הם שהתכנית להקמת מרכזי השיטור הקהילתי כבר היתה קודם לכן, עובדה היא שמאז הוכפל מספרם פי שניים וחצי. בתנאי האי-אמון והחשדנות המובנת של האזרחים הערבים כלפי המשטרה, עלולים מרכזי השיטור הקהילתי להיתפס לא כנציגות של שרות חייכני לאזרח, אלא כזרוע שליטה יעילה וחודרנית אל תוך הקהילה. האם תוכל המשטרה להבטיח שמרכזי השיטור הקהילתי, הידידותיים לקהל, לא יהיו המקומות מהם שוב תיפתח אש על מפגינים בעתיד? החיוב שבהקמת מרכזי השיטור הקהילתי ייבחן על-פי יכולתה של המשטרה לבסס אותם כמוקדים של שרות אמיתי לאזרחים. ולא - יהפכו המרכזים החדשים לאבן נגף נוספת ביחסים בין הציבור הערבי לבין המדינה. |
|||||||||
 |