| משרד החינוך |
| פערים בהקצאת שעות לימוד שיטות שונות להקצאת שעות לימוד מופעלות בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה. הקצאת שעות הלימוד השבועיות לבתי הספר כוללת שעות תקן בסיסי, ושעות שמוקצות במסגרת של "סלים" שונים כגון סל טיפוח, סל מחוז, זהירות בדרכים, איזורי עדיפות לאומית, קו-עימות וכד'. בין השנים 1994/5-2002/3 הוקצו לחינוך הערבי פחות שעות לימוד לכיתה ופחות שעות לימוד לתלמיד בהשוואה לחינוך העברי, בכל שלבי החינוך בבית הספר. לוח מסי 1 להלן מתאר את ממוצע שעות הלימוד השבועיות שהוקצו בשנים האחרונות לכיתה ולתלמיד בחינוך העברי ובחינוך הערבי במהלך התקופה הנסקרת, בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. מלוח זה עולה כי בכל שלבי החינוך בבית-הספך, ממוצע שעות הלימוד שהוקצו לכיתה ולתלמיד בחינוך הערבי נמוך מממוצע שעות הלימוד שהוקצו בחינוך העברי. לוח מס' 1: ממוצע שעות לימוד שבועיות לכיתה ולתלמיד במערכת החינוך  מקור הצעת חקציב משרד החינוך 2003 תחזית משרד החינוך פערים באיכות ההוראה בעשור האחרון מתרחב הפער בהשכלה בין המורה הערבי לבין המורה היהודי מתרשים מס' ו להלן עולה כי חלקם של המורים הבלתי מוסמכים בחינוך העברי ובחינוך הערבי היה זהה בשנת 1994, ועמד על 12% ואולם, משנת 1998 ואילך ניכרת ירידה משמעותית בחלקם של המורים הבלתי מוסמכים בחינוך העברי עד כדי 6% בלבד בסוף התקופה, בעוד שבחינוך הערבי הירידה איטית הרבה יותר - 10% בסוף התקופה. חלקם של המורים האקדמאים בחינוך היסודי העברי והערבי עלה בהתמדה במהלך התקופה הנסקרת, אך בחינוך העברי הוא עלה יותר (ראו תרשים מס' 2). בסך הכל, בין השנים ,1994-2001 התרחב הפער בין השכלתו והכשרתו של המורה העברי, לבין המורה הערבי בחינוך היסודי. |
תרשים מס' 1: אחוז המורים הבלתי מוסמכים בבתי ספר יסודיים בחינוך העברי והערבי 1993/4-2000/1 תרשים מס' 2: אחוז המורים האקדמאים בחינוך היסודי עברי וערבי 1994/5-2000/1 
|
| הכשרתם והשכלתם של מורים בחטיבת-הביניים: הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי ירד שעור המורים הבלתי מוסמכים, ועלה שעור המורים האקדמאים. ואולם, הפערים בין החינוך העברי והערבי בהכשרתם והשכלתם של המורים השתמרו במהלך התקופה וראו תרשימים 3 ו-4 להלן). שני הסברים לחוסר ההיענות של המורים הערבים להמשך השכלה: העלות של השכלה זו בטווח המיידי היא גבוהה. מורים אלה הם בעלי משפחות גדולות, בדרך כלל, והשקעה זו מהווה עומס רב על תקציב המשפחה. כמו-כן, האוניברסיטאות ומכוני ההכשרה למורים נמצאים במרחק רב מרוב הישובים הערביים, ומצריכים נסיעה ארוכה ויקרה באופן קבוע למשך תקופת ההכשרה - שנה או שנתיים. תרשים מס' 3: שעור המורים הבלתי מוסמכים בחטיבת-הביניים בחינוך העברי ובחינוך הערבי 1993/4-2000/01  תרשים מס' 4: אחוז המורים האקדמאים בחט"ב בחינוך העברי ובחינוך הערבי 1993/4-2000/01  התפתחות מתמדת של השכלת המורים היא אחד המפתחות להצלחת התלמידים. בעוד המורים היהודים נענו ל"מבצעי' ההשכלה למורים, המורים הערבים נשארו מאחור. יהיו אשר יהיו הסיבות לכך, על משרד החינוך ליצור באמצעים שונים את התנאים אשר ימשכו מורים ערבים לפתח את השכלתם למעך התלמידים. |
| ותק בהוראה - החינוך הערבי זול יותר למדינה מלוח 2 עולה כי שעור המורים שגילם מתחת ל-30 גבוה יותר בחינוך הערבי, מאשר בחינוך העברי (40% לעומת 20% בהתאמה), ושעור המורים שגילם מעל גיל 50 נמוך יותר בחינוך הערבי מאשר בחינוך העברי (5% לעומת 13% בהתאמה). לוח מס' 2: שעור המורים עד גיל 30 ומעל גיל 50 בחינוך העבךי ובחינוך הערבי 2000/01  עלות שעת לימוד מורכבת בחלקה הגדול מעלות שכרו של המורה (כ-80% מעלות שעת הלימוד)1 ו-20 האחוזים הנותרים מממנים שכר של גורמים אחרים במערכת, וקניות. היות ששכר המורים הוא דיפרנציאלי, בהתאם לותק ובהתאם לרמת ההכשרה וההשכלה של המורה, הרי שהנתונים לעיל עשויים להצביע על כך שבאופן כללי, עלות שכר המורים בחינוך הערבי נמוכה יותר. היות ששכר המורים מהווה מרכיב עיקרי בעלות שעת לימוד (כ-80%), יש לכך השלכה על עלות שעת הלימוד בחינוך הערבי שממילא היא זולה יותר למדינה. באין הקצאה מיוחדת לכך, ניתן לפחות להשתמש בעודף שנוצר לקידום השכלת המורים ושינוי בסיסי באיכות ההוראה. |
| שעורי השתתפות במערכת החינוך גידול בשיעור הילדים בגילאי 4-3 הלומדים בגני הילרים במדיניות יישום חוק חינוך חובה לגילאי ,3-4 נקבע כי תחילה יוחל החוק על ישובים שנכללים בפרוייקט שיקום שכונות, או בעדיפות לאומית א', ויישובים המסווגים לפי הדרוג החברתי-כלכלי באשכולות 1 ו-2. בישובים אלה ניתן פטור מלא משכר לימוד בגנים. הנתונים מצביעים על כך שמתן עדיפות לאוכלוסיות בדרוג חברתי-כלכלי נמוך שיפר משמעותית את מצב הילדים הערבים. בין שנת הלימודים תש"ס לשנת הלימודים תשס"ב גדל שעור הילדים משנתוני גיל 3 ו-4 הלומד בגני ילדים ב-11% ו-12.5%בהתאמה (ראו לוח מס' 3). עם זאת ניכר שהפער ביישום החוק - נשמר. לוח מסי 3: שיעור התלמידים משנתוני גיל 4-3 הלומד בגני ילדים (באחוזים)  שעור הנשירה בכיתות ט'-יא - ללא שינוי במהלך העשור האחרון לא חל שינוי באחוזי הנשירה בגילאי 17-14. שעורי הנשירה בגילאים האמורים בחינוך הערבי נותרו גבוהים פי שניים מאלו שבחינוך העברי. (ראו תרשים מס' 5) תרשים מס' 5: שעור הנשירה בקרב גילאי 7ו-14 בין השנים 1990-2001  תרשים מסי 6: שעור הזכאים לתעודת בגרות מכלל בני 17  תרשים מסי 7: שעור הזכאים לבגרות מכלל הנבחנים 1994/5-2000/1  |
| הישגים לימודיים - עליה בשעורי הזכאות לבגרות וצמצום הפער בין יהודים לערבים ניכרת עליה בשעור הזכאים לבגרות מכלל בני 17 בחינוך הערבי (ראו תרשים מס' 6) ועליה בשעור הזכאים לבגרות מכלל הנבחנים בחינוך הערבי (ראו תרשים מס' 7) כמו כן ניכרת עליה בשעור הזכאים לתעודת בגרות, העומדת בדרישות ההמשך ללימודים אקדמיים (ראו תרשים מס' 8). בשלושת התחומים הנ"ל ניכרת מגמה של צמצום הפער בהישגים בין ערבים ליהודים. תרשים מסי 8: זכאים לתעודת בגרות, העומדת בדרישות ההמשך ללימודים אקדמיים מכלל הנבחנים (אחוזים)  *לא כולל דרוזים ובדווים, כולל חרדים ופלסטינים ממזרח ירושלים בגרות לא אפקטיבית למרות מגמת העליה בהישגים, כפי שעולה מתרשים מס' 9 מערכת החינוך רחוקה עדיין מלהיות שוויונית בין יהודים לערבים, לכתה י"ב מגיעים רק כשני שלישים מכלל בני 7ו הערבים (לעומת 90% מהיהודים), רק מחציתם ניגשים לבחינות הבגרות וכשליש בלבד מהם זכאי לתעודת בגרות, אחוז הזכאים לבגרות אשר מאפשרת המשך ללימודים אקדמיים (בגרות אפקטיבית) מכלל בני השנתון עומד על 7% בלבד בחינוך הערבי, לעומת 21% בחינוך העברי. תרשים מם' 9: מכלל שנתון בני 17: שעור הלומדים בכתה י"ב. שעור הנבחנים, שעור הזכאים לבגרות ושעור בעלי תעורת בגרות אשר מאפשרת המשך ללימודים אקדמיים - נתוני שנת 2001  |
| למרות הגידול בשעור הילדים הערבים בגילאי 4-3 ההולכים לגני הילדים, ולמרות העליה בשעור הנבחנים וזכאי תעודות הבגרות, סובל החינוך הערבי מפיגור של ממש לעומת החינוך העברי. ניכר כי קיימים פערים בהקצאת המדינה בשעות לימוד, בהכשרת מורים, וברמת השכלתם. החברה הערבית בישראל סובלת ממשבר מתמשך בכל תחומי החיים מזה למעלה מחמישים שנה, ובכוחו של החינוך לסייע בשיקומה. למדינה תפקיד מכריע בכך ועליה להקצות משאבים למשימה זו. |
| מקורות אתר משרד האוצר: www.mof.gov.il - הצעת תקציב משרד החינוך, 2003 אתר משרד החינוך: www.education.gov.il יעקב קופ, (עורך), הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2002 המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים דצמבר 2002. |
 להדפסה |