| משרד התעשייה והמסחר |
| ייזום והקמת אזורי תעשיה - משאב מדינה לחלוקה צודקת 3.2% בלבד משטחי התעשיה בתחומי הרשויות המקומיות שבטיפול המשרד, מצויים ברשויות ערביות. פיתוחם של אזורי תעשייה בתחומי הרשויות הערביות ושיתופן באזורי תעשייה מרחביים, נחוץ לקדם 3 יעדים עיקריים: * יצירת מקורות הכנסה עצמיות לרשויות המקומיות הערביות: על-ידי חלוקה צודקת יותר של נכסים מניבי הכנסות כגון שטחי תעסוקה, ובכך לתרום להפחתת תלותן של הרשויות המקומיות הערביות במקורות ממשלתיים. * תוספת של מקומות תעסוקה: האוכלוסייה הערבית סובלת משעורי השתתפות נמוכים בכח העבודה ובשעורי אבטלה גבוהים. * הפרדה בשימושי הקרקע: בין מגורים ובין מלאכה ותעשייה: בישובים ערביים ממוקמים בתי-מלאכה וחרושת באזורי מגורים, והללו פוגעים קשות באיכות חיי התושבים. מאז תחילת שנות ה-90, למעלה מ-40 שנה לאחר הקמת המדינה, החל משרד התעשייה והמסחר בפיתוח אזורי תעשייה ביישובים הערביים, לפי דו"ח מבקר המדינה (2002), פיתח המשרד במהלך שנות התשעים ועד אוגוסט שנת 2001, 21 אזורי תעשייה ברשויות הערביות בשטח כולל של 1,561 דונם. בשל קשיים בשיווק הקרקע, ערך המנהל לאזורי פיתוח מבצעים לשיווק מגרשים, והנחות בהוצאות הפיתוח. כמו כן מונה "פרוייקטור" שמלווה ומטפל ביזמים בכל שלבי הקמת המפעלים, ובשנה האחרונה אף תורגם חלק מאתר האינטרנט של המשרד לערבית. במשך העשור האחרון צורפו בהדרגה ישובים ערביים למסגרת של אזורי עדיפות לאומית א'. בשנת 2000 נמנו 13 אזורי תעשייה ברשויות ערביות בתחום אזור פיתוח א', ואילו בסוף 2002, 27 אזורי תעשייה ברשויות ערביות הוגדרו בתחומי אזור פיתוח א' מתוך 88 אזורי תעשיה בישראל.1 לוח מס' 8: אזורי תעשייה בתחומי רשויות ערביות שהוגדרו כאזור פיתוח א' בדצמבר 2002
 בתחילת 2003, היו בטיפולו של משרד התעשיה והמסחר 66,300 דונמים לפיתוח תעשייה, ב-71 אזורי תעשייה באוזרי פיתוח (ראו נספח). בתחומן של הרשויות הערביות הוצעו לשיווק 1,737 דונמים ב-20 אזורי תעשיה, מהם שווקו 1011 דונם (3.5% מכלל השטחים ששווקו).
לוח מס' 9: שטחים לתעשייה שנמצאו בטיפול משרד המסחר והתעשייה בתחילת 2003  חלוקה פנימית של שטחי התעשייה אשר בתחום הטיפול של משרד התעשייה והמסחר בשנת 2003: * 81.3% בתחומן של רשויות מקומיות, ו18.7% בתחומי שיפוטן של מועצות תעשייתיות2. * מתוך כלל שטחי התעשייה שהם בתחום שיפוטן של רשויות מקומיות - 90.7% נמצאים בתחום שיפוטן של רשויות מקומיות יהודיות, ו-6.1% בתחום שיפוטן של רשויות עם אוכלוסייה מעורבת (כולל מינהלות של אזורי תעשייה מרחביים בהם שותפות 4 רשויות ערביות). * חלקן של הרשויות המקומיות הערביות הסתכם ב3.2% בלבד מכלל שטחי התעשיה בטיפול המשרד (ראו תרשים מסי 11). תרשים מסי 11:
התפלגות השטחים לפיתוח תעשייה, שבטיפול משרד התעשייה והמסחר בין הרשויות המקומיות בתחילת 2003
 שטחים לתעשייה - הגודל כן קובע מנתוני משרד התעשיה והמסחר עולה, כי גודל ממוצע של שטח לתעשייה באזור הדרום, שם ההיצע הקרקעי גדול יותר, עמד על 1,622 דונם בתחומי רשויות יהודיות, ואילו בתחומן של רשויות ערביות (בדוויות) עמד הממוצע על 126.5 דונם בלבד. באזור הצפון, גודלו הממוצע של שטח לתעשייה, בתחומן של רשויות יהודיות עמד על 550 דונם, ואילו בתחומן של רשויות ערביות עמד גודלו הממוצע של שטח לתעשייה שהוצע לשיווק על 76.9 דונם (ראו תרשים מס' 12). תרשים מס' 12:
גודל ממוצע של שטח לתעשיה אשר הוצע לשיווק באזור הצפון ובאזור הדרום בתחומי רשויות יהודיות וערביות (בדונמים)  מקור: משרר המסחר והתעשייה
הפער בין רשויות יהודיות וערביות מושפע מאוד משטחי תעשייה גדולים במיוחד המצויים בתחומן של מועצות אזוריות יהודיות, אשר להן עתודות קרקע גדולות יותר. ואולם, גם בהשוואה בין ישובים עירוניים
יהודיים וערביים, ניכר פער לטובת הרשויות המקומיות היהודיות בגודל שטחי התעשיה לפיתוח, בלוח מס' 10 להלן, ערכנו השוואה בין גודל השטח לתעשייה שהוצע לשיווק בתחומן של עיריות ומועצות מקומיות יהודיות וערביות בעלות סדרי גודל אוכלוסייה דומה בצפון הארץ ובדרומה.*לא כולל מועצות תעשייתיות, מינהלות משותפות ורשויות מעורבות לוח מס' 10: השוואה בין גודל שטחים לתעשייה בטיפול משרד התעשייה והמסחר שהוצעו לשיווק, נכון למארס 2003, בערים ומועצות מקומיות יהודיות וערביות (בדונמים).  מחסור בקרקע בישובים הערביים בכלל, ובקרקע מדינה בפרט, נותנים אותותיהם בקושי לאתר שטחים מתאימים לתעשייה בתחומי הרשויות הערביות. אזורי תעשייה קטנים אלה, עשויים להוות פתרון הולם לאותם בתי-מלאכה ועסקים זעירים הממוקמים בתחומי שטח המגורים בישובים הערביים. ואולם, הללו לא יוכלו להוות תחליף לשטחי תעשייה גדולים, שעשויים לתרום באופן משמעותי להרחבת מגוון אפשרויות תעסוקה לתושבים, ומניבים הכנסות לרשות המקומית. שיתוף רשויות באזורי תעשיה מרחביים - ליהודים בלבד? בשנת 2002 פעלו בארץ 29 מינהלות, בהן שותפות 60 רשויות מקומיות, מתוכן 56 רשויות
יהודיות. 4 רשויות ערביות בלבד שותפות במינהלות של אזורי תעשיה מרחביים.3 המצוקה הקרקעית, גדולה ככל שתהיה, אינה נחלתן של רשויות ערביות בלבד. תופעה זו ניכרת גם במספר ישובים יהודיים, שכן עתודות הקרקע הגדולות יותר נמצאות בתחומן של מועצות אזוריות. לכן במהלך העשור האחרון מעודד משרד התעשייה והמסחר שיתוף אזורי והקמת אזורי תעשייה מרחביים משותפים לרשויות שכנות. כך, למשל, נבנו אזורי תעשייה משותפים למגדל העמק והמועצה האזורית עמק יזרעאל, ובין כרמיאל והמועצות האזוריות משגב ומטה אשר, ועוד. אזורי תעשייה מרחביים אלו, מנוהלים באמצעות מינהלת משותפת לרשויות השותפות. תפקידי המינהלת כוללים ליווי התכנון, הניהול, האיכלוס, ההפעלה והאחזקה של אזור התעשייה. כמו כן אחראית המינהלת לשיווק אזור התעשייה ליזמים, והיא מעמידה לרשותם ליווי וסיוע משלב הגשת הבקשה להקמת מפעל - ועד לשלב הפעילות. אזורי תעשייה משותפים אלה, המושתתים על ניצול היתרון לגודל, מרחיבים את ההיצע התעסוקתי באזור, וכן עשויים לתרום לחלוקה הוגנת יותר של הפזרות ממיסי הארנונה בין הרשויות המוניציפאליות השותפות. |
| שוויון הוא התחלקות הוגנת במה שיש צרוף רשויות ערביות כשותפות במינהלות אזורי התעשייה המרחביים הוא צעד נכון שיש להמשיך ולקדמו ללא דיחוי. יש לצרף לאלתר את הישובים הערביים כשותפים מלאים במערך הארצי של אזורי התעשייה. שילובם במינהלות אזורי התעשייה המרחביים, אינו מחייב בינוי והקמת תשתיות חדשות, אלא שינויים על הנייר בלבד. די בהחלטת הגורמים המוסמכים על מהלך זה, כדי לבצעו בטווח קצר יחסית, ועל משרד המסחר והתעשייה ליצור את התנאים בהם שיתוף הישוב הערבי השכן במינהלת המרחבית יהיה כדאי לרשויות השותפות. במקביל, יש להאיץ את איתור קרקעות המדינה להקמת אזורי תעשייה מקומיים ברשויות הערביות, להעניק להן מעמד אזור עדיפות א', ולהכין. באמצעות הדרכה מתאימה, תשתית אירגונית לטיפול באזור תעשייה בתוך אותן הרשויות. תהליך זה יקח מספר שנים, והוא מחייב היערכות מיוחדת במשרד התעשייה והמסחר. |
נספח 1: שטחים לשיווק באזורי תעשייה המצויים בתחום טיפולו של משרד התעשייה והמסחר 2003  |
1 אתר משרד התעשייה והמסחר 2 מועצה תעשייתית, הינה מועצה מקומית שבתחומה אזור תעשייה בלבד, ללא תושבים. זוהי מסגרת שלטון מקומי, הכוללת נציגים ממשרדי הממשלה, ממפעלי התעשייה ומהרשויות המקומיות הסמוכות ובראשה עומד נציג משרד הפנים. מיסים הנגבים על-ידי המועצה המקומית התעשייתית מוקדשים לפיתוח איזור התעשייה עצמו. בישראל פועלות שתי מועצות תעשיתיות: מגדל תפן ורמת חובב. 3 אתר משרד התעשייה והמסחר מקורות אתר משרד התעשייה והמסחר www.tamas.gov.il משרד התעשייה והמסחר |
 להדפסה |