| ייצוג האזרחים הערבים בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות ובמערכת בתי המשפט |
| עו"ד עלי חיידר מבוא ממשלת ישראל התחייבה מפורשות לפעול ליצירת מקומות עבודה לבני ובנות המגזר הערבי ברמות הגבוהות ביותר של השירות הממלכתי והציבורי, וכן ללמוד את הבעיות המטרידות את האזרחים הערבים ולפעול לקדם פתרונות בהתאם. הבטחות אלה נכללות בקווי היסוד של שתי ממשלות ישראל האחרונות, בראשות אריאל שרון, בפרק המתייחס למעמד האזרחים הערבים בישראל1. ברשימה זו נדון בבעיית ייצוגם החסר של האזרחים הערבים בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות. זו אחת הבעיות המטרידות את האזרחים הערבים, שכן היא מעכבת את סיכויי התקדמותם במישורים שונים של החיים הציבוריים. סוגיה זו נוגעת באופן ממשי למעמדם כאזרחים וכבני קבוצת מיעוט במדינה. אין ספק שניסיון רציני לפתרונה עשוי להשליך על ההתמודדות עם בעיות אחרות העומדות בפני המיעוט הערבי בישראל. הצהרות הממשלה שנזכרו לעיל אינן הבסיס היחיד לתביעה לשוויון בשירות הציבורי. חוק שהתקם בדצמבר בשנת 2000, מטיל על הממשלה חובה לקדם ייצוג הולם של העובדים הערבים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך2. כמו כן, מחייב החוק את המשרדים הממשלתיים ויחידות הסמך הנוגעים בדבר וכן את נציב שירות המדינה, כל אחד בתחומו, לנקוט באמצעים הנדרשים בנסיבות העניין, כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם. החוק גם מסמיך את הממשלה לייעד באופן מובהק משרות למועמדים כשירים לתפקיד מקרב האוכלוסייה הערבית. חובתם של כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך להגיש פעם בשנה דין וחשבון על ביצוע הוראות החוק, לצד נתונים על ייצוג האזרחים הערבים. חוק המינויים חל על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל. המעקב אחר יישומו מוטל על נציב שירות המדינה. על פי חוק, מוטל על הנציב להגיש לממשלה המלצות שנתיות בדבר היעדים שעליה לקבוע לשם יישום החוק. כמו כן, חלה חובה על נציב המדינה להגיש לממשלה ולוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דוח שנתי על יישום החוק3. חוק החברות הממשלתיות קובע כי בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסייה הערבית. החוק מצווה על השרים למנות, ככל שניתן בנסיבות העניין, דירקטורים מקרב אוכלוסייה זאת. זאת, עד להשגת ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסייה הערבית4. בפסק דין האגודה לזכויות האזרח נגד ממשלת ישדאל ואח' קבע השופט זמיר: "המשרות בשירות המדינה אף הן בגדר משאבים של המדינה. אלה הם משאבים חשובים במיוחד, שכן הם נושאים עמם אפשרות של השפעה על עניינים רבים, ובכלל זה על חלוקה של משאבים כספיים ואחרים. לפיכך עקרון השוויון מחייב כי גם משרות מטעם המדינה יוקצו ללא הפליה בין יהודים לבין ערבים. פירושו של דבר, שאין למנוע מינוי אדם למשרה מטעם המדינה רק משום שהוא ערבי". במסגרת מצומצמת זו ננסה לבחון, אם כן, האם הממשלה קיימה את התחייבותה. האם השקיעה מאמצים למימוש ההבטחה הזאת? האם הממשלה מיישמת את החוקים המבטיחים ייצוג הולם לאזרחים הערבים בשירות המדינה ובדירקטוריונים של החברות הממשלתיות? בנוסף לכך, נבחן את מידת ייצוגם של האזרחים הערבים במערכת בתי המשפט. שירות המדינה, דירקטוריונים של חברות ממשלתיות ומערכת המשפט משמשים כדוגמה לחומרת הבעיה גם במגזרים אחרים, כגון רשויות ממשלתיות, מוסדות ממלכתיים, מוסדות להשכלה גבוהה, המערכת הבנקאית, ומערכות ציבוריות ורשמיות אחרות. ייצוג האזרחים הערבים בשירות המדינה מ"דוח מסכם - שילוב ערבים ודרוזים בשירות המדינה בשנת 2002",אשר הוכן על ידי נציבות שירות המדינה, עולה כי נכון לסוף שנת 2002 הועסקו בשירות המדינה 3,440 עובדים ערבים מתוך 56.362 עובדים, המהווים כ-6.1% מכלל העובדים בשירות המדינה6. מספר זה כולל את עובדי המשרדים הממשלתיים עצמם, ואינו כולל את עובדי החברות הממשלתיות, עובדי ההוראה במשרד החינוך, עובדי שירות התעסוקה, עובדי המוסד לביטוח לאומי ועובדי הרשויות הממשלתיות השונות. תרשים מס' 13: עובדים יהודים וערבים בשירות המדינה (באחוזים)
 לוח מס' 11: גידול במספר עובדי המדינה בכלל ושל האזרחים הערבים עובדי המדינה (במספרים מוחלטים ובאחוזים)  מעיון בנתונים עולה תמונה עגומה: בעשור האחרון. הייצוג של האזרחים הערבים בשירות המדינה עלה רק ב-4%. בשנת 1992 ייצוגם של האזרחים הערבים היה 2.1%, וכיום ייצוגם מהווה .6.1% משמעות הדבר היא, כי הנחה שקצב הגידול יישאר קבוע ושיעורה של האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה אף הוא לא ישתנה (19%)7, יידרשו קרוב ל-30 שנים נוספות עד ששיעור האזרחים הערבים העובדים בשירות המדינה יגיע לאחוז שיישקף את חלקם באוכלוסייה. מנתונים של נציבות שירות המדינה עולה כי במהלך שנת 2002 נקלטו בשירות המדינה 431 עובדים ערבים מתוך 4.192 (כ-10.3%) לעומת שנת 2001 שבה נקלטו בשירות המדינה 402 עובדים ערבים מתוך 4.780 (כ-8.4%). לעומת זאת בשנת 2000, לפני תיקונו של חוק שירות המדינה 8.9% מהעובדים הערבים שנקלטו בשירות המדינה היו אזרחים ערבים - 306 ערבים מתוך 3.428 העובדים החדשים באותה שנה8. משמעות הנתונים הללו היא כי בשנה שעברה אמנם חלה עלייה בקליטה ובייצוג של האזרחים הערבים בשירות המדינה, אך זוהי עלייה קטנה כמעט חסרת משמעות בהשוואה למצב שקדם לתיקון החוק. ניתן היה לצפות כי לאחר חלוף יותר משנתיים מכניסת החוק לתוקף, תהיה עלייה משמעותית יותר בקליטת האזרחים הערבים בשירות המדינה. יתרה מזאת, בתום השנה הראשונה מאז תיקון החוק דווקא פחת מספר העובדים בהשוואה לשנה שקדמה לתיקונו. ועל אף המאמצים המושקעים באגף לתכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה לשינוי המצב, ייצוגם של האזרחים הערבים עדיין רחוק מלהיות הולם. לוח מס' 12: התפלגות כלל העובדים הערבים בשירות המדינה לפי מעמד בכוח האדם (במספרים מוחלטים ובאחוזים)
 טבלה מספר 12 לעיל מראה כי הפער הגדול במעמד העומים הקבועים והעוברים לפי חוזים עדיין קיים. אחוז העובדים הערבים הקבועים, נמוך מזה של כלל העובדים הקבועים בשירות המדינה. לעומת זאת, אחוז הערבים המועסקים על פי חוזה, גדול יותר מאחוז המועסקים על פי חוזה מכלל עובדי המדינה, מעמד הקביעות והסיכוי לקבל קביעות הם גורם משמעותי במשיכה לעבודה בשירות המדינה. לפי נתונים אלה, סיכוייו של ערבי לקבל קביעות נמוכים מסיכוייו של יהודי, וכן נמוכה יותר נגישותו לביטחון בעבודה. לוח מס' 13: התפלגות עובדים ערבים לפי משרות תקניות ולא תקניות (במספרים מוחלטים ובאחוזים)
 מעיון בנתונים אודות התפלגות העובדים הערבים לפי משרות תקניות ולא תקניות, לאורך שלוש השנים האחרונות, ניתן לראות כי חלה ירידה בבעלי המשרות התקניות (ראו לוח 13 לעיל). 1,222 עובדים ערבים הם בעלי השכלה אקדמית ומהווים 35.5% מכלל העובדים הערבים בשירות המדינה 577) בעלי תואר ראשון 183 בעלי תואר שני 462 בעלי תואר שלישי, רובם ככולם רופאים). 2.233 מהעובדים הערבים בשירות המדינה הם בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית ומהווים כ-65% מכלל העובדים הערבים. לעומת אפריל 2001. אז היוו בעלי ההשכלה העל תיכונית והאקדמית 60.8%. לוח מס' 14: המועסקים הערבים בשירות המדינה לפי משרדי הממשלה (במספרים מוחלטים ובאחוזים)  3,209 עובדים ערבים, המהווים 93% מכלל העובדים הערבים מועסקים רק בששה ממשרדי הממשלה. 2.207 מהעובדים הערבים - 64% - מועסקים במשרד הבריאות, כולל בתי החולים הממשלתיים. בשאר המשרדים הממשלתיים הייצוג של האזרחים הערבים עדיין שולי עד אפסי. במשרד התקשורת אין אף עובד ערבי, במשרד לביטחון פנים יש רק עובד ערבי אחד, במשרד התשתיות הלאומיות יש רק שני עובדים. בשנתיים האחרונות חלה עלייה במספר העובדים הערבים במשרד המשפטים הודות להעברת מערכת בתי הדין השרעיים ממשרד הדתות למשרד המשפטים. לעומת זאת, בשנתיים האחרונות לא חלה כל עלייה במספר העובדים הערבים במשרד העבודה והרווחה, ובמשרד החינוך אף ירד מספר העובדים בתשעה. כמו כן, אין אף מנכ"ל ערבי באף אחד מהמשרדים הממשלתיים. הסמנכ"ל הערבי היחיד במשרדי הממשלה מונה על ידי הממשלה הקודמת במשרד התרבות. רוב האזרחים הערבים עדיין מועסקים במשרות ספח ובמשרות סקטוריאליות, בדרך-כלל באזור המגורים שלהם, או במשרות שאפשר לאיישן אך ורק על ידי אזרחים ערבים. הייצוג שלהם במשרדי הממשלה הראשיים בירושלים בהם נקבעת המדיניות, ובהם מתקבלות ההחלטות החשובות והמשמעותיות הוא עדיין שולי עד אפסי. מנתונים המצויים בידנו אודות מאות רבות של מועמדים, עולה כי הם מוכנים להעתיק את מקום מגוריהם, ולעבור ולגור בירושלים או באיזור המרכז, במידה ותוצע להם משרה ההולמת את כישוריהם. |
| יש חשיבות רבה לשילוב אזרחים ערבים בתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות, לא רק כפתרון לבעיית הפרנסה והמימוש העצמי של אקדמאים מוכשרים ומיומנים, אלא גם מהטעם שכל אזרחי המדינה, לרבות האזרחים הערבים, זכאים להיות שותפים בניהולה. בנוסף לכך, אין ספק שנוכחות אזרחים ערבים במוקדי קבלת החלטות והתווית המדיניות עשויה להוביל לשינוי מהותי לטובת שיוויון עם היהודים. |
עיון בנתונים מעלה כי רוב האזרחים הערבים המועסקים בשירות המדינה ממלאים תפקידים מקצועיים ומופקדים בעיקר על מתן שירותי בריאות, רווחה, דת וחינוך, ומקומם נפקד מהעמדות הבכירות של מעצבי מדיניות, היעדרם בולט עדיין במשרדים בהם יש השפעה על עתיד המדינה כמו משרד התעשייה ומסחר, המדע, התחבורה, איכות הסביבה, התשתיות הלאומיות, הבינוי ושיכון, התיירות והתקשורת, וביחידות סמך כמו מע"צ ומנהל מקרקעי ישראל. הנתונים מראים, שאין שינוי במגמה הכללית. האזרחים הערבים עדיין מודרים מהרמות הגבוהות בשירות המדינה, ומשולבים בדרגות הנמוכות, אינם משולבים במטות קבלת ההחלטות ובעמדות המסמיכות אותם לקבוע מדיניות, לפתח יוזמות ותוכניות, או לממש רעיונות בעלי השלכות על כלל אזרחי המדינה. ייצוג הנשים הערביות בשירות המדינה מספר הנשים הערביות המועסקות בשירות המדינה הוא 11,316, 38.3% מכלל העובדים הערבים בשירות המדינה. מספר כלל הנשים בשירות המדינה הוא 34,938 (62.4%) כמעט כפול משיעור הנשים הערביות העובדות בשירות המדינה. 432 ערביות המועסקות בשירות המדינה הן בעלות השכלה אקדמית (252 בעלות תואר ראשון,56 בעלות תואר שני, 128 בעלות תואר שלישי) והן מהוות 38.3% מכלל העובדות הערביות. בנוסף לכך, הן מהוות 35.3% מכלל העובדים הערבים בעלי ההשכלה האקדמית. 938 עובדות ערביות המועסקות בשירות המדינה הן בעלות השכלה על תיכונית ואקדמית, ומהוות 71.2% מכלל העובדות. בעוד שבשנים האחרונות חלה עלייה מסוימת במספך הנשים הערביות המצטרפות לשירות המדינה, שיעורן בשירות עדיין רחוק מאוד משיעור הנשים היהודיות (62.4%). לוח מס' 15: המועסקות הערביות בשירות המדינה לפי משרדי ממשלה (במספרים מוחלטים ובאחוזים)  281 עובדות, המהוות 97.3% מכלל העובדות הערביות, מועסקות, כמו שאר העובדים הערבים, בששה משרדים ממשלתיים. 82% מהן מועסקות במשרד הבריאות. במשרדי המדע, החוץ, בטחון פנים, תחבורה, תשתיות לאומיות בינוי ושיכון, תיירות ותקשורת אין אף עובדת ערביה. במשרדי הדתות ואיכות הסביבה יש עובדת ערביה אחת בכל משרד, ובמשרד המסחר והתעשייה וכן ביחידת הסמך במנהל מקרקעי ישראל יש שתי עובדות ערביות. |
| על מנת להוציא לפועל את חוק שירות המדינה (מינויים) יש צורך להקים יחידה נפרדת בנציבות שירות המדינה אשר תוסמך לטפל באופן בלעדי בנושאי ייצוגם וקידומם של האזרחים הערבים. יחידה זו תעבוד בכפיפות ישירה לנציב שירות המדינה. בנוסף לכך, יש צורך למנות בכל משרד ויחידת סמך ממונה על ייצוג וקידום האזרחים הערבים, אשר יהיה כפוף למנכ"ל משרדו ולאגף החדש שיוקם. יחידה זו וממונים אלה ישקיעו את כל מרצם לנושא ייצוג האזרחים הערבים, יקבעו יעדים, יגבשו תוכניות פעולה, ידאגו למימושם ויישומם, ויהוו גורם משמעותי בטיפול בענייניהם של האזרחים הערבים המועסקים בשירות המדינה. הם, יתאמו גם בין המשרדים השונים. מנגנון זה יתרגם את לשון החוק לשפת מעשה ואת ההצהרות לתכנית אופרטיבית, ויש בכוחו להניע את תהליך השינוי המיוחל. ראוי לציין שהסדרים דומים הופעלו לגבי נשים ולגבי אנשים עם מוגבלויות במסגרת הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אשר עובדת במסגרת משרד המשפטים. |
ייצוג האזרחים הערבים בחברות הממשלתיות מדו"ח סטטיסטי של רשות החברות הממשלתיות על חברות ממשלתיות, חברות-בנות של חברות ממשלתיות וחברות מעורבות המעודכן לתאריך ה-9.3.03, עולה כי בישראל יש 116 חברות כאלה. האזרחים הערבים מיוצגים כדירקטורים רק ב-33 מתוכן, וביתר החברות (83) הם נעדרים באופן מוחלט. מהדוח עולה גם כי מתוך 641 דירקטורים בפועל, רק 38 הם אזרחים ערבים, המהווים 5.9% מכלל הדירקטורים. מבין כלל הדירקטורים הערבים, רק 6 הן נשים - פחות מאחוז אחד מכלל הדירקטורים. ראוי לציין גם, כי במהלך השנתיים האחרונות מספרן של הדירקטוריות הערביות גדל באישה אחת בלבד. תיקון לחוק החברות הממשלתיות מלפני כשלוש שנים מבטיח כי בהרכב של דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסיה הערבית. למרות הגידול המסוים בייצוגם של האזרחים הערבים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות בשנתיים האחרונות, חוק החברות הממשלתיות אינו מיושם באופן משביע רצון. - זאת, בין היתר, משום שהשרים הממונים והאחראים על המינויים אינם משקיעים מאמצים להגדלת מספרם של הנציגים הערבים בדירקטוריונים. בג"ץ דחה לאחרונה את עתירתו של ארגון עדאלה נגד ראש הממשלה ואחרים13, שעניינה הגברת ייצוגם של נשים וגברים מקרב האוכלוסייה הערבית בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. זאת, על סמך הצהרת ראש הממשלה והשרים בדבר המשך הפעילות להשגת ייצוגם ההולם של בני ובנות האוכלוסייה הערבית בקרב הדירקטורים מטעם המדינה. עם זאת, בג"ץ הקפיד לציין: "חובת המשיבים לפעול לאיתורם של מועמדים מתאימים מקרב האוכלוסייה הערבית. חובה זו הינה, כאמור, בגדר חובות המשנה המוטלות עליהם מכוח סעיפים 18א ו-18א1 לחוק. . . מכוח החובה, עליהם לנקוט אמצעים סבירים לשם איתורם של מועמדים מתאימים. קשיים אובייקטיביים באיתורם של מועמדים מתאימים לא ישמשו כטענה בפי המשיבים מקום בו הקשיים האמורים לא גרמו, במשך הזמן, להגברת מאמצי האיתור הננקטים על ידם. נטל הוכחת מאמצים אלה מוטל על כתפי המשיבים עליהם להוסיף ולנקוט מאמצים סבירים על מנת להוסיף ולאתר מועמדים ראויים מקרב האוכלוסייה הערבית. . . הדעת נותנת כי בחלוף תקופה נוספת יעלה בידי המשיבים לאתר מועמדות ומועמדים נוספים מקרב האוכלוסייה הערבית הכשירים להתמנות כדירקטורים מטעם המדינה. זוהי תוצאתם המסתברת של מאמצי האיתור בהם הם מחויבים. בהתאם, יש לצפות כי יגבר ייצוגם של בנות ובני האוכלוסייה הערבית בהרכבי דירקטוריונים של חברות ממשלתיות. אם לא כך יקרה, תשוב דלתו של בית משפט זה ותפתח בפני העותרת". תרשים מס' 14: דירקטורים ערבים ויהודים (באחוזים)  לוח מס' 16 : נשים ערביות ויהודיות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות (במספרים מוחלטים ובאחוזים)  לוח מס' 17: רשימת החברות בהן מכהנים דירקטורים ערבים (במספרים מוחלטים)  מערכת בתי המשפט מהנתונים שהוצגו בפני ועדת המשנה לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת למעקב אחר ייצוג האזרחים הערבים בשירות המדינה, החברות הממשלתיות, מערכת בתי המשפט, השלטון המקומי ובקרב עובדי הכנסת, עולה כי נכון לחודש מאי 2002: שופטים ורשמים: * מתוך 484 שופטים בישראל יש רק 27 שופטים ערבים, המהווים 5% מכלל השופטים בישראל (7 שופטים בבתי המשפט המחוזיים, 19 שופטים בבתי המשפט השלום ושופט אחד בבית הדין האזורי לעבודה). * מתוך 73 רשמים, ישנם 8 רשמים ערבים, המהווים כ-10% מכלל הרשמים. תרשים מס' 15: שופטים ערבים ויהודים (באחוזים)  עובדים מנהליים: מתוך 3,182 עובדים מנהליים במערכת בתי המשפט 117 עובדים הם ערבים, המהווים 3.67%. מתוך 706 קלדניות שופטים יש רק 5 קלדניות ערביות, המועסקות במחוזות חיפה ונצרת. בשאר המחוזות אין אף קלדנית ערבייה אחת. תרשים מס' 16:
עובדים מנהליים ערבים ויהודים במערכת בתי המשפט (באחוזים)  הנתונים הנ"ל רחוקים מאוד מהצגת תמונה של ייצוג הולם, אך חוק שירות המדינה (מינויים) אינו חל על מינויי שופטים. מאחר שהשופטים אינם עובדי שירות המדינה, שופטים מתמנים על ידי הוועדה לבחירת שופטים המורכבת מנציגי בית המשפט העליון, הממשלה, הכנסת ולשכת עורכי הדין, ובהרכבה אין אף חבר ערבי. מן הראוי, במיוחד לנוכח הדיון הציבורי הרחב והחריף המתקיים עתה אודות הרחבת הוועדה וצירוף נציגים חדשים אליה וכמו אנשי אקדמיה), כי תימצא הדרך להבטיח ייצוג של האזרחים הערבים בהרכב הוועדה. ניתן להוסיף לכך את הקריאה לשיקוף המגזרים והאוכלוסיות השונות בהרכב של בית המשפט העליון, אשר עלתה באפריל ,2001 בדוח הוועדה לסדרי הבחירה של השופטים בראשות כבוד השופט יצחק זמיר. שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, הבטיח מיד עם מינויו לשר כי במהלך הכהונה שלו ימנה שופט ערבי לבית המשפט העליון. לאחרונה (אפריל 2003), מונה כבוד השופט סלים ג'ובראן, לשופט בפועל לבית המשפט העליון. מאז קום המדינה לא מונה אף שופט ערבי במינוי של קבע לבית המשפט העליון, ועל כן יש לקוות כי מינויו של השופט ג'ובראן ייהפך למינוי של קבע. יש לקוות גם שימונו ויקודמו שופטים ערבים בעלי התאמה מקצועית, כישורים ומזג שיפוטי בערכאות המשפטיות השונות, ובבתי המשפט ובתי הדין השונים (תעבורה, נוער, עבודה, תביעות קטנות, וענייני משפחה). כמו כן, קיים צורך מוחשי בהגברת הייצוג של האזרחים הערבים בקרב עובדי הסגל האדמינסטרטיבי במערכת בתי המשפט וכנציגי ציבור בבתי הדין לעבודה. מסקנות הייצוג החסר של האזרחים הערבים בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות ובמערכת המשפט משקף בבוטות את מעמדם השולי של הערבים אזרחי ישראל במגזר הציבורי. על אף שהובטח במסגרת מגילת העצמאות "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור" לכל אזרחי המדינה, ועל אף שחותמי המגילה קראו לתושביה הערבים של המדינה ליטול חלק בבניין המדינה "על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מלאה בכל מוסדותיה", ועל אף חקיקת חוקים המבטיחים את ייצוגם של האזרחים הערבים במוסדות הרשמיים, ופסיקות בית המשפט העליון אשר הדגישו את חשיבות חלוקת המשאבים ובכלל זה מינויים ציבוריים באופן שוויוני, ועל אף הבטחותיהן החוזרות ונשנות של הממשלות השונות לתיקון העוול ההיסטורי בתחום הנדון במסגרת רשימה זאת, טרם הורגש שיפור משמעותי בסוגיית ייצוג הערבים במגזר הציבורי. גם כאשר אזרחים ערבים מועסקים על ידי גופים רשמיים, הם משולבים ברמות הנמוכות וחסרות ההשפעה. מימוש זכותם של האזרחים הערבים לשוויון מלא ולייצוג בשירות הציבורי, ובמיוחד ברמות הבכירות, חייב להעסיק את הדרגים הבכירים ומקבלי ההחלטות בממשלה. יש לאכוף ולקיים את החוקים המבטיחים ייצוג הולם ולתרגם את הבטחות הממשלה לתוכניות עבודה מעשיות, ולהימנע מניסוחים כלליים ועמומים. מוטלת חובה על הממשלה הנוכחית, לממש את ההבטחה שנכללה בקווי היסוד שלה, כי תפעל ליצירת מקומות עבודה לבני המגזר הערבי בשירות הממלכתי והציבורי ברמות הגבוהות ביותר. בנוסף לכד, על הממשלה לדאוג לייצוגם של האזרחים הערבים ברשויות הממשלתיות השונות, במוסדות הממלכתיים, בוועדות הציבוריות במוסדות להשכלה גבוהה והן כחברי סגל אקדמי והן כחברי סגל מנהלי), בוועדות המכרזים והמינויים, ובוועדות הממונות על חלוקת משאבים. ייצוגם של האזרחים הערבים במוסדות הרשמיים של המדינה אינו נועד רק למציאת מקומות תעסוקה לאנשים פרטיים, שאין להם אפשרויות תעסוקה ופרנסה במקומות אחרים, אלא נועד ליצור שותפות אמיתית של האוכלוסייה הערבית בתכנון העתיד של המדינה לרבות אזרחיה הערבים, ולהשפיע על קביעת היעדים וחלוקת המשאבים. שילובם של מומחים ערבים מנוסים ומקצועיים בשירות הציבורי יסייע גם לתרגום ההבטחות לתוכניות בנות מימוש וביצוע. יש לזכור שייצוג החסר של הערבים במגזר הציבורי מוביל לכך שרבים מהאקדמאים הערבים המסיימים את חוק לימודיהם נתקלים במכשולים מתסכלים בניסיון למצוא אפשרויות תעסוקה ההולמות את הכשרתם. לכן, על הממשלה לפתח תוכניות ייחודיות לקליטת האקדמיים הערבים וליזום אפיקי תעסוקה חדשים, שאזרחים ערבים לא הועסקו בהם עד היום. כמו כן, מוטל על הממשלה לפתח מסלולי הכשרה והסבה חדשים. |
| 1 הארץ א14 מתאריך 27.2.03 2 תיקון מסי 11 לחוק שירות המדינה ומינויים). התשי"ט-1959. אשר מבטיח ייצוג הולם לאזרחים הערבים בשירות המדינה. נתקבל בכנסת בתאריך 18.12.2000 3 ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת החמש-עשרה הקימה ועדת משנה למעקב אחר שילוב האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, במערכת בתי המשפט, ברשויות המקומיות ובקרב עוברי הכנסת, הוועדה שבראשה עמד ח"כ טלב אלסאנע, הספיקה לקיים ארבע ישיבות. הישיבה הראשונה יוחדה לנושא ייצוג האזרחים הערבים בשירות המדינה, השניה לדירקטוריונים של החברות הממשלתיוח, השלישית לייצוג האזרחים הערבים במשרד המשפטים ובמערכת בתי המשפט, והישיבה הרביעית יוחדה לייצוג האזרחים הערבים במחוז הדרום. יש לקוות שגם בקרנציה הנוכחית של הכנסח תפעל ועדה דומה אשר תעקוב אחר יישום החוקים, ותקדם את נושא הייצוג של האזרחים הערבים. ראוי לעיין, כי החל מחורש ינואר 2002 הופסקה קליטת עובדים חדשים בשירות המדינה בגלל קיצוץ בתקציב המדינה. יחד עם זאת, הוקמה ועדת חריגים שתפקידה לבחון בקשות דחופות של משרדי הממשלה לאיוש משרות חיוניות במועמרים מחוץ לשירות. בעקבות הישיבה הראשונה של ועדת המשנה האמורה, שהתקיימה בתאריך 7.2.02 שלחה גב' הניה מרקוביץ, ראש אגף בכיר (תכנון ובקרה) בנציבות שירות המדינה, חוזר לסמנכ"לים בכירים למנהל משאבי אנוש במשרדי הממשלה ולסגני מנהלי יחידות הסמך למנהל ומשאבי אנוש, והודיעה להם כי "החל מיום 1.2.02 כל משרד אשר יפנה לוועדת חריגים ויבקש הפשרת קליטת עובדים באמצעות ועדה זו, יצטרך להקצות 10% מכלל המשרות המופשרות לבני המיעוטים". 4 תיקון מס' 11 לחוק החברות הממשלתיות - התשל"ה 1975 נתקבל בכנסת בתאריך 30.5.02 ס"ח התש"ס, 207. 5 בג"ץ 6924/98 האגודה לזכויות האזרח נ' ממשלת ישראל ואח'. בג"ץ קבל את עתירת האגודה והורה לממשלה למנות ערבים לנציגיה במועצת מנהל מקרקעי ישראל. פסק הדין ניתן בתאריך 9.7.2001. 6 הנתון הזה כולל גם מוסלמים לא ערבים (סביר להניח כי מדובר בצ'רקסים: 59 עובדים המהווים 1.7%, ונוצרים לא ערבים, סביר להניח שרובם רוסים: 155 עובדים המהווים 4.5%) 7 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סטטיסטיקל 26, בסוף 2001, מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל 1.2 מיליון איש. וכיום מהווה 19% מאוכלוסיית ישראל (נתון זה כולל תושבי מזרח ירושלים ותושבי רמת הגולן). לפי תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2020 צפוי שתמנה כ-2 מליון איש, ושיעורה צפוי להיות בין 21% ל-24%. 8 הארץ, מתאריך 23.1.02 9 מעודכן לתאריך 30.11.02 10 מעודכן לתאריך 30.11.02 11 נתון זה כולל 17 עובדות ערביות לא מוסלמיות המהוות 1.3% מכלל העובדות הערביות בשירות המדינה, וכולל גם 104 עובדות נוצריות לא ערביות (7.9%). 12 מעודכן לתאריך 30.11.02 13 בג"ץ 10026/01 עדאלה נ' ראש הממשלה ואחרים (טרם פורסם). פסק הדין ניתן מפי כבוד הנשיא אהרון ברק בתאריך 2.4.03. |
 להדפסה |