משרד התעשייה והמסחר (התמ"ס)
תקציב כללי: 3.31 מיליארד ש"ח
תקציב פיתוח: 176.7 מיליון
ש"ח
תקציב פיתוח מיועד לאזרחים הערבים: 30 מיליון ש"ח (16.9%)
מספר עובדים: 520
מתוכם אזרחים ערבים: 4 ← 0.76%
סוגיות:
1. שיווק קרקע לתעשייה
- בשנים 1998 - 1999 שווקו בישראל
1,524 דונם לתעשייה. חלקם של 130 יזמים ערבים
משטח זה היה 400 דונם, המהווים 26.2% .
- השטח שקיבלו היזמים הערבים מהווה 80%
מכלל הקרקע בבעלות מדינה אשר מיועדת
לתעשייה בתחומי רשויות הערביות באזור הצפון. בכך למעשה, נוצל כמעט כל
הפוטנציאל של
קרקע מדינה לפיתוח תעשייתי
של הקהילות הללו.
המרקם העירוני המגובש באזור נצרת כולל את
היישובים: מגדל העמק, נצרת, נצרת עילית, יפיע, ריינה, כפר כנא, עין מאהל, אכסאל
ועילוט. באזור זה בולט היחס הבלתי
שוויוני כלפי האזרחים הערבים. ההשוואה באזור נצרת מצביעה על הבדלים של פי 11-9
לטובת האוכלוסיה היהודית באזור שרובו אזרחים ערבים (62%) ובאה לידי ביטוי בקביעת
תחומי השיפוט המוניציפלי לקהילות השונות ובתוכניות המאושרות המיועדות לתעשייה על
קרקעות המדינה.
להלן טבלה
המייצגת את גודל האוכלוסיות וגודל שטחי השיפוט והתעשייה:
|
יהודית |
ערבית |
|
|
72,000 |
126,200 |
אוכלוסייה
(נפש) |
|
38,000 |
64,000 |
שטח
שיפוט מוניציפלי (בדונמים) |
|
1980 |
203 |
קרקע
מדינה לתעשייה (בדונמים) |
קרקע מדינה לתעשייה
שניים
מההיבטים העיקריים לחלוקת המרחב, המשפיעים ישירות על חייהם של האזרחים, הם:
א.
שטח השיפוט המוניציפלי אשר בתוכו מתנהלים חיי הקהילה האזרחיים.
ב.
האזור העסקי-תעשייתי המהווה חלק של השטח המוניציפלי, שבו מתנהלים חיי
המסחר,
התעשייה והעסקים. מאזור זה נהנים היזמים
והעובדים וגם הקהילה באמצעות האגרות והמסים
הנגבים מן העסקים השונים.
התרשימים שלעיל ממחישים את הפער הקיים בין יהודים
לערבים באותו אזור ביחד לגודל הקרקע התעשייתית לנפש וגודל השטח התעשייתי ביחס
לגודל השטח המוניציפלי.
ההשוואה
באזור נצרת מצביעה על הבדלים של פי 9-11 לטובת האוכלוסייה היהודית, באזור שרובו
אזרחים ערבים (62%).
2. פרויקט
עידוד 99
- בשנת 1999 השתתפו בפרויקט העידוד 21
יישובים ובהם 4 יישובים ערביים ,ואילו בשנת 2000
צומצם מספרם לשלושה בלבד. במקביל, קוצץ התקציב של הפרויקט בחצי.
פרויקט זה מאפשר השקעה נקודתית לקידומם של יישובים
נזקקים. זוהי אחת הדרכים הבודדות שבאמצעותן ניתן לבצע העדפה מתקנת ביישובים
הערביים. בפועל, בשנת 1999 ובשנת 2000 לא נוצל הפרויקט לביצוע העדפה מתקנת לאזרחים
הערביים.
פרויקט עידוד 99 - מספר
יישובים
3.
אזור תעשייה לאורך כביש חוצה ישראל
· אם אכן ייסלל כביש "חוצה ישראל"
כמתוכנן, יוקמו לאורכו 12 אזורי תעשייה גדולים, בשטח
כולל של אלפי דונמים. אף לא אחד מהם ממוקם בתחומי רשות מוניציפאלית ערבית
או מיועד
לשרת אוכלוסייה ערבית.
נושא זה הוא חלק מן התכנון הארצי הכולל, ואין
להשאירו בידי יזמים פרטיים בלבד - אשר להם אינטרסים ושיקולים צרים .
מחובתה של המדינה לתכנן ולבצע תוכנית מתאימה שתביא לחלוקה שוויונית של היתרונות
וההנאות שיבואו בעקבות סלילת כביש "חוצה ישראל". הרשויות הפזורות לאורכו
צריכות ליהנות באופן שווה מפירותיו של הכביש בעתיד.
משרד התמ"ס עוסק בעיקר באזורי הספר בעלי
עדיפות לאומית. יש לראות ביישובים הערביים, שלאורך כביש "חוצה ישראל",
יישובי ספר לכל דבר ועניין. אפילו אם יהיו קרובים גיאוגרפית למרכז, הם עדיין בחזקת
אזור ספר תעסוקתי, חברתי ופוליטי הזקוק נואשות לפיתוח ולעידוד מיוחדים. סלילת כביש "חוצה ישראל" מציעה
הזדמנות בלתי רגילה, ואולי אחרונה, לעשות מעשים ולתקן את העיוותים והעוולות שנעשו
בעבר עם תושבי אזור ספר זה.