תקציב כללי: 452
מיליון ש"ח
מספר העובדים: 1797
מתוכם אזרחים ערבים: 32 ←
1.7%
מספר השופטים 426
מספר השופטים הערבים: 19 ← 4.5%
סוגיות:
1.
חיים
ומוות ביד הלשון - השפה הערבית בבתי
משפט
♦ בדצמבר 1998 פרסמה מזכירות בית הדין האזורי לעבודה
בתל-אביב הנחייה המחייבת כל בעל דין, שאינו
דובר עברית, להזמין על חשבונו מתורגמן
לדיונים בבית הדין.
♦ לאחר פניית ארגון "עדאלה", בינואר 1999, הורה השופט סטפן אדלר, נשיא בתי הדין הארצי לעבודה, לא
לחייב את בעל הדין הדובר ערבית להביא
מתורגמן על חשבונו, בנימוק שהערבית היא שפה רשמית
בישראל. השופט דן ארבל, מנהל בתי המשפט
בישראל, לעומתו, השיב כי הבעיה היא תקציבית ולא
עקרונית.
♦ בתי המשפט שוכרים דרך קבע שירותי חברת תרגומים, ועומדים לרשותם
ארבעה מתרגמים הנמצאים
בכוננות מתמדת, בפריסה ארצית.

תוצאות משפטו של אדם
העומד לדין בבית המשפט , מושפעת במידה מכרעת באופן שבה יציג את כוונתו ואת
טיעוניו. אזרח ששפתו ערבית, נמצא במצב שמראש נקודת הפתיחה שלו לא הוגנת ולא
מתאימה. המתורגמן אשר הוזנק למשימה
זו ללא הכרות מוקדמת עם הבא בדין וממילא אין בידו שהות רבה, אינו יכול לבטא במדויק ובמלואם את רחשי
לבו וכוונתו של הדובר. במקרה הטוב, הוא יכול לתרגם מילולית את הדברים.
מערכת המשפט צריכה
להיות ערוכה בקביעות לדיון יומיומי, דו-לשוני, בבתי המשפט. יש צורך להעסיק מספר רב של מתורגמנים
בעלי הכשרה משפטית וסוציאלית, שתאפשר להם להביא את דבריו של הבא בדין כלשונם וברוחם. זה עניין עקרוני שצריך לבצעו ללא שהיות, ואינו יכול להיות תלוי
ב"בעיה תקציבית", כדברי השופט דן ארבל.
2. אי-שוויון בדין במערכת המשפטית בין יהודים לערבים
ככלל, חלקם של האזרחים הערבים בסך הפשיעה לא נמצא
גבוה מחלקם באוכלוסייה עם זאת, קיים
הבדל רב בענישה (הנתונים שלהלן מתייחסים לשנות התשעים):
♦ סיכוי לסגירת תיק: אזרח יהודי - 42%; אזרח
ערבי - 39%.
♦ ההסתברות להיות מורשע: הסתיימו בהרשעה - 53%
מהתיקים נגד יהודים; 61% מהתיקים נגד ערבים.
♦ עונש מאסר: המקרים של אלימות ועבריינות רכוש,
ההסתברות להטלת עונש מאסר בקרב ערבים מורשעים,
לעומת היהודים, היא עד פי 2.

בני נוער:

סגירת תיקים ללא משפט:
יהודים: 69%
ערבים: 47%
עונש מאסר:
יהודים: 2%
ערבים: 31%
מאסר על תנאי: בשכיחות גבוהה יותר בקרב ערבים פי 1.5 עד 3. ללא
הבדל בין סוגי העבירות.
3 . הכשרת שופטים
♦ המכון להשתלמויות שופטים מקיים כחמישים השתלמויות מדי
שנה בנושאים שונים. לדוגמה, בשנת 1999,
הושם הדגש על אלימות במשפחה ועבירות מין.
בהשתלמויות אלה נידונים נושאים הנמצאים מחוץ לתחום
המשפט. הנושא של האזרחים הערבים כקבוצה
ייחודית, לא היה מעולם על סדר
היום בהשתלמויות אלה.
אין ספק שבעיותיהם הייחודיות, הנובעות ממצבם ההיסטורי
ומהמציאות שלהם בהווה כאזרחים בישראל, עולות מדי יום בבתי המשפט בארץ. לאור התמונה
שמובאת בדו"ח זה, וגם בשל בעיית השפה, יש חשיבות עליונה לכך שנושא זה יהווה חלק
בלתי נפרד מן ההכשרה וההשתלמויות של השופטים. והיכרות של השופטים עם עניינם המיוחד
של האזרחים הערבים תסייע ללא ספק
בעשיית דין צדק.