משרד הפנים

תקציב כללי: 4.5 מיליארד ש"ח

תקציב פיתוח: 500 מיליון ש"ח

מספר עובדים: כ- 1500

מתוכם אזרחים ערבים: 41 ← 2.8%

פרויקט מיוחד:

המשרד משתתף בתוכנית לשיפור איכות השירות בשלטון המקומי הערבי, ביוזמת עמותת סיכוי ובשיתוף עם ג'וינט ישראל, חברת המתנ"סים ומשרד העבודה והרווחה.

סוגיות:

1. תמ"א 35, תוכניות מתאר ותחום שיפוט מוניציפלי

♦ למעלה משלושים מתכננים וצוותי תכנון ומחקר עסקו בהכנת תמ"א 35 , וביניהם נמצא רק מתכנן

ערבי אחד בלבד.

♦ שטח השיפוט של הרשויות הערביות מכסה כ2.5%- משטחה של המדינה.

♦ בבעלות פרטית של אזרחים ערבים נמצאים כ - 3.5% מהאדמות במדינה.

שטח השיפוט הממוצע של היישובים הערביים הלך והצטמצם ב64%- - לעומת תחום "אדמות הכפר"

בתקופת המנדט.

♦ מאז קום המדינה כמעט ולא הורחבו תחומי שיפוט של הרשויות הערביות, אך השטח הבנוי בתוכם

גדל פי 16.

♦ בין השנים 1948 - 1995, גדלה צפיפות האוכלוסייה בתחומי השיפוט פי 11.

תחומי השיפוט של הרשויות הערביות, תיאור תמציתי של הבעיה

לגופים ציבוריים שונים יש מנדט לבנייה ולפיתוח בכל רחבי הארץ כגון: משרד הביטחון; משרד הבינוי והשיכון; משרד התעשייה והמסחר; הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל. על פי חוק התכנון והבנייה (1965) משרד הפנים הוא גורם מווסת בלבד. המערכת מורכבת משלושה דרגים: המועצה הארצית לתכנון ובנייה; שש ועדות מחוזיות; וכ130- ועדות תכנון מקומיות אשר משקפות בדרך כלל את צורכי התושבים. שני הדרגים העליונים ממונים על ידי הממשלה, ואין להם מנגנונים של בקרה ודיווח לרשות המחוקקת.

בשונה מן המצב הקיים ביישובים יהודיים הוועדות המקומיות ממונות על ידי משרד הפנים וכמעט תמיד הן מאוישות על ידי יהודים. קיים מתח מבני רב בין המועצות הערביות לבין ועדות התכנון המקומיות.

יישובים ערביים רבים נמצאים במלכוד: למרות שהתוכניות לכפרים נעשות לרוב בידי גורמים שלטוניים, היישובים הערביים נאלצים לקבלן, כיוון שרק בדרך זו יסופקו להם שירותים חיוניים כמו חשמל ומים.

נוסף על כך, בתים שנבנו ללא תוכנית מאושרת - מסתכנים בדרך כלל באיום הריסה, וחיי תושביהם הופכים למלאי מתח ואי-ודאות במשך שנים. במספר רב של יישובים הלחץ לבנייה "לא חוקית" נמשך גם לאחר אישור התוכנית, כיוון שלעתים בעת אישורה, התוכנית כבר מיושנת, ואינה משקפת את צורכיהם בהווה.

תהליך הכנת התוכניות במגזר הערבי ואישורן חושף בעיות חוזרות ונשנות של מחסור בקרקע, מיעוט בבנייה ציבורית, בנייה בלתי חוקית וסכסוכי קרקעות. ביחסים שבין היישובים הערביים לבין כל הרשויות המוניציפליות השכנות (בעיקר מועצות אזוריות),קיים מצב כמעט תמידי של סכסוכי גבולות. הגבולות שנקבעו ליישובים הערביים יצרו מרחב מפוצל וקטוע, דבר הפוגע בסיכויים להתארגנות אזורית, שבאמצעותה ניתן היה אולי לשפר את השירותים וההזדמנויות ביישובים הערביים.

שטחי התכנון (תחום "הקו הכחול" המגדיר את התחום המותר לבנייה ולפיתוח) מכסים רק כ32%- משטחי השיפוט של המועצות הערביות, ושטח הבנייה למגורים בפועל מהווה 82% משטח היישוב הערבי בפועל. גורם זה יוצר בלבול אצל תושבים ערבים רבים, ואי-ודאות בסוגיה היכן מותר ואפשר לבנות. מצב זה גם מגביל את כוחה של המועצה הערבית להשפיע על הפיתוח בתוך תחום השיפוט שלה.

הקרקע היא משאב נתון, אך מצוקת הקרקע אינה דבר סטאטי ויציב, אלא גוברת כל שנה עם גידול האוכלוסייה. כל דונם נוסף המוקצה לשטח שיפוט של רשות ערבית צריך להלקח ממקור כלשהו, בדרך כלל מרשות יהודית שכנה או מקרקע בבעלות המינהל, בתוככי היישוב. לשם כך נחוץ שינוי יסודי והיסטורי בסדר העדיפויות של הממשלה, לקראת הכרתם של האזרחים הערבים כזכאים לשוויון בהנאה ממשאבי המדינה, ובראשם מן הקרקע. מהלך זה יוכל לפתוח פתח ליישום נאות של תמ"א 35 בקרב האזרחים הערבים, באופן שוויוני ביחס לאזרחים היהודים.

2. הפקעת קרקע לאורך כביש "חוצה ישראל"

♦ לאורך התוואי של כביש מס' 6 בין גדרה לצומת ברקאי מתוכננת הפקעה של 1,833 דונם אדמה פרטית

מאזרחים ערבים, ו - 1,364 דונם מבעלי קרקע פרטית יהודים.

♦ כביש חוצה ישראל מתוכנן לעבור לאורך "קו הגבעות". אזור זה מאוכלס בצפיפות יחסית בידי אזרחים

ערבים אשר נסיבות היסטוריות דחקו אותם אל שיפולי הגבעות של השומרון מאז 1948.

הפקעת קרקעות לאורך כביש "חוצה ישראל"

כביש "חוצה ישראל" עשוי לתרום לשיפור המצב: הפקעת הקרקעות הפרטיות אינה ההפסד היחיד של האזרחים הערבים המתגוררים לאורך תוואי כביש חוצה ישראל. היישובים היהודיים שלאורכו, מכינים כבר זמן רב את התשתיות לפיתוח אזורי מסחר ותעשייה בתמיכה ממלכתית. הם ייהנו מהיתרונות שהכביש מזמן. היישובים הערביים, לעומת זאת, נותרו מאחור.

אין די בהזמנה כללית לאזרחים הערבים להשתתף בחגיגת הייזום העסקי. על משרד הפנים ליזום גישה ממוקדת אל בעלי קרקעות שייפגעו מסלילת הכביש, ואל רשויות מקומיות שבקרבתן הוא עובר. יש להכיר ביישובים הערביים לאורך קו הגבעות כביישובי ספר, אשר למרות קרבתם למרכז מבחינה גיאוגרפית, הם ספר חברתי-תעסוקתי לכל דבר. עם הגדרתם כיישובי ספר, גם משרד התעשייה והמסחר יוכל לתת להם את תשומת הלב והעידוד הראויים.

♦ עוד על משרד הפנים ראו בחוברת זו את מאמרו של אסעד עזאייזה: "המצב ברשויות הערביות – מדיניות

וביצוע 1999".