המשרד לאיכות הסביבה

תקציב כללי: 198.6 מיליון ש"ח

מספר העובדים: 400

מתוכם אזרחים ערבים: 10 ← 2.5%

סוגיות:

1. יחידות סביבתיות

♦ היחידה הסביבתית הראשונה שפעלה בתחומי רשות מוניציפלית ערבית הוקמה ב 1994-. היום

פועלות 35 יחידות סביבתיות, כשתקציבן הכולל בשנת 1999 היה 6.15 מיליון ש"ח. שבע

יחידות (20%) מהן פועלות בתחום הרשויות המוניציפליות הערביות, ותקציבן הכולל בשנת

1999 היה 1.24 מליון ש"ח (20%).

♦ היחידות הסביבתיות מתוקצבות במשותף על ידי המשרד לאיכות הסביבה ועל ידי משרד הפנים.

עד לשנת 1998 שילם משרד הפנים גם את חלקן של הרשויות המקומיות הערביות במימון

אחזקת היחידות הסביבתיות שבתחומן.

♦ החל משנת 1998, הפסיק משרד הפנים לשלם את חלקן של הרשויות הערביות כבעבר, ואלה

נאלצו להמשיך ולממן אותן מתקציבן. מצב זה קיים באום אלפחם ובנצרת.

היחידה הסביבתית הדרומית העבירה את משרדיה מבאר-שבע לתל-שבע, ועקב כך הרשות

המקומית תל-שבע מסייעת בהוצאות המשרדיות של היחידה.

2. תשתיות פסולת

♦ תשתיות פסולת בתחומי ה רשויות הערביות אינן מפותחות דיין. חלק ניכר ממפגעי הפסולת

בישראל ממוקם בשטח השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות. חלק ניכר מן הפסולת מגיע

מחוץ לתחומי הרשות המקומית, ובשל החלוקה הלא-שוויונית של העוגה התקציבית המצב

עוד מחמיר.
♦ למרות נתונים אלה, בשנת 1999 ההקצבה לנושא זה היתה רק 189,000 ש"ח מתוך 1,989,000

ש"ח, המהווים 9.5% בלבד מסך תקציב התשתיות.

תקציב תשתיות פסולת לרשויות הערביות (באחוזים)

3. חינוך והסברה

במהלך 25 השנים האחרונות נצבר ידע רב בנושא העלייה באיכות החיים והסביבה. לאור ניסיון זה, הגיעו למסקנה כי יש קשר ישיר בין ידע ומודעות הציבור בנושאי איכות הסביבה לבין עלייה באיכות החיים והסביבה.

בנושא זה ישראל מדורגת בקבוצת המדינות המתפתחות, אך גם בתחום זה נותרו האזרחים הערבים מאחור. מסקנה נוספת מן הניסיון שנצבר, כאמור, היא שחינוך בגיל הנעורים בנושאי איכות הסביבה יעיל וחיוני מאוד למודעות הכללית בנושא.

♦ אחד האפיקים העיקריים בחינוך הנוער עובר דרך מועצת תנועות הנוער. למועצת תנועות הנוער

מוקצים 150 אלף ש"ח לחינוך למודעות לאיכות הסביבה . תנועת הנוער הערבית אינה חברה

במועצה זו, ומוקצים לה למטרה זו - 10,000 ש"ח בלבד (6.2%).

♦ אפיק נוסף וחיוני בנושא החינוך לאיכות הסביבה עובר דרך היחידות הסביבתיות. בשנת 1998

התפטרו ארבעה מתוך שבעת רכזי החינוך של היחידות הסביבתיות הפועלות ביישובים

ערביים, ועד עתה לא נמצאו להם מחליפים. כתוצאה מכך, לא הועברו הקצבות כלשהן ליחידות

הסביבתיות הללו לטיפול בנושא החינוך.

נושא איכות הסביבה משקף בצורה חריפה את המצב הקשה של הערבים בישראל, שכן הוא מדגיש שלושה מהחסרים העיקריים בחיי אזרחים אלה : תשתיות; ניהול ומהלך חיי היומיום; חינוך.

התשתיות (ביוב, מים חשמל, דרכים) אינן מאפשרות עלייה ברמת איכות הסביבה ורמת איכות החיים, שכן אלה תלויות בתוכניות המתאר של הרשות ובהקצאה מסודרת של שטחי תעשייה ומלאכה. למחזור פסולת ולפירוק פסולת רעילה חשיבות מקומית ואזורית מכרעת על בריאות התושבים. מאגרי פסולת מוצקה ורעילה, בסמוך לאזורי מגורים, מהווים מטרד בריאותי וגורמים למצוקה סביבתית קשה.

ניהול ומהלך חיי היומיום: הרשות המוניציפאלית חלשה ולתושבים יש תחושת ניכור כלפיה. הרשות אינה מסוגלת לטפל לבדה בנושאים השונים הקשורים באיכות הסביבה, וזקוקה לסיוע רב בכך.

בחינוך מתבטא יותר מכל את הקשר הרופף למערכת הארגונית המיידית והקרובה, לאזור ולמדינה. קיימת הרגשת ניכור חזקה שאיננה מוצדקת בנושא איכות הסביבה.

השמירה על איכות הסביבה מחייבת קשר גומלין חיובי ומפרה בין שלושת הגורמים הללו, אשר מותנה בתחושת מחוברות למערכות החיצוניות ובראשן המדינה. בידיו של המשרד לאיכות הסביבה לעשות כאן מעשה שהשפעתו תחרוג מהדאגה לאיכות הסביבה בלבד, ותשקף תפיסה אזרחית כוללת של רשויות השלטון.