משרד התחבורה

 

תקציב כללי:           860 מיליון ש"ח

                                            

סה"כ  עובדים:         640            

מתוכם אזרחים ערבים:      6  0.9%

 

 

 

סוגיות:

 

1.   פיתוח אזורי ודרכים עירוניות

         ההקצבה לפיתוח אזורי בשטחי היישובים הערביים לשנת 2000 היא 110 מיליון ש"ח

             (כמו בשנת 1999), המהווים כ- 10% מהתקציב לעורקים ראשיים.

 

          68% מהתקציב הוקצו לסלילת דרכי גישה לנצרת, כחלק מאירועי שנת 2000.

 

          הסכום בתקציב 2000 לרשויות הערביות, לסלילת דרכים עירוניות בתוך היישובים, קטן ב-  10% מן

            המקביל לו בשנה שעברה.  35% ממנו מוקצה לאזור נצרת במסגרת "נצרת 2000".

 

 

מטרתו העיקרית של פיתוח תחבורתי אזורי היא לאפשר נגישות של קהילות לצירי תנועה ראשיים.  נגישות נוחה זו פירושה בין השאר, גישה לתעסוקה, לשירותי בריאות, לצריכה ולעניינים רבים אחרים.

 

היישובים היהודיים הקטנים ביותר מחוברים לכביש גישה ולצירי תנועה ראשיים מרגע הקמתם על ידי המוסדות המיישבים. עד היום ישנם יישובים ערביים ותיקים  שאינם מחוברים לצירי תנועה באופן מסודר.

 

יצוין כי הקצאה לפרויקט "נצרת 2000" נחשבת כהקצאה לאזרחים הערבים, אולם יש בכך פגיעה בהם, משום שסלילת כביש גישה ודרכים עירוניות בנצרת לא תוכננו מלכתחילה לשיפור הנגישות של 58,000 האזרחים הערבים הגרים בה, אלא בעיקר לשיפור ניידות התיירות בישראל.  שאר מיליון האזרחים הערבים, שאינם גרים בנצרת, משלמים את המחיר על פיתוח התיירות כאילו היה זה פיתוח למענם הם.

 

2.   שילוב עובדים ערבים בתחומים שבאחריות משרד התחבורה
      
נתב"ג : לא מועסקים כלל עובדים ערבים. 

        רשות הנמלים : מועסקים  5.5% עובדים ערבים .

        רכבת ישראל : מועסקים 5.7% עובדים ערבים.

       מע"צ : מועסקים 3.4% עובדים ערבים .

 

שילוב עובדים


 

 


3.                   שילוט דרכים

                ב- 25.2.1998,בעקבות עתירת ארגון עדאלה, פסק בג"צ, כי על מע"צ  להחליף תוך שנתיים  את כל

                  השלטים  המוצבים בארבעת צירי התנועה הראשיים, ותוך חמש שנים את כל השלטים ברחבי

                  המדינה, בשלטים עם כיתוב בשפה הערבית.

                על פי דיווח מע"צ - עד עתה  הוחלפו והוצבו 3,795 שלטים חדשים עם כיתוב בערבית ברחבי

                  המדינה המייצגים כ - 30% מסך כל השילוט בארץ.

 

למרות התקדמות בנושא זה, במקרים רבים השילוט אינו אחיד, שגוי ואינו מתורגם כהלכה לפי כללי התעתיק המקובלים. יש בכך פגם וראוי לתקן זאת באופן שוטף, תוך הקשבה להערות הציבור.