משרד התיירות

תקציב כללי: 624 מיליון ש"ח

תקציב פיתוח: 164 מיליון ש"ח

מספר העובדים: 160

מתוכם אזרחים ערבים: 5 ← 3.1%

סוגיות:

1. הכשרת חדרים לאירוח כפרי בעידוד וסיוע המדינה

♦ בשנת 1999 אושרו 14 בקשות (שכללו 38 חדרים) לקבלת סיוע להכשרת חדרים לאירוח

כפרי. אף אחת מן הבקשות לא היתה של אזרחים ערבים. היקף הסיוע של המשרד בנושא זה

היה 1,087,000 ש"ח.

♦ כמות החדרים לאירוח כפרי

מספר החדרים המופעלים בישראל: כ - 6,000

מספר החדרים המופעלים על ידי אזרחים ערבים: 98
מספר החדרים בקיבוצים (לא כולל בתי הארחה): 4,015

♦ סך הפידיון בענף התיירות בשנת 1999 היה 5.5 מיליארד.

התפלגות למגזרים באירוח כפרי (מספר חדרים)

התיירות היא משאב של המדינה, ובידי הממשלה לפתחו ולכוונו לרווחתם של האזרחים. לכאורה, מתמקד משרד התיירות בהיבט העסקי של הענף, אך עובדה היא שנגישותו, טיפולו וקשריו, מוגבלים באופן כמעט בלעדי ליהודים. משרד התיירות אינו יוזם פניות אל התושבים בהצעות להכשרת חדרים. המשרד מטפל בפניות של עמותות תיירות הנתמכות על ידי מועצות אזוריות, או בפניות של המרכזים לטיפוח יזמות, שבדרך כלל אינן כוללות אירוח כפרי ערבי.

במבחן התוצאה נראה כי לאזרחים היהודים, ובמיוחד לקיבוצים, יש נגישות רבה לתעשיית התיירות ולתקציביה, בעוד שהאזרחים הערבים השכנים, הגרים באזורים לא פחות אטרקטיביים מבחינה תיירותית, לא מטופלים ולא נהנים משירותיו של המשרד. על משרד התיירות לדאוג לחלוקה שוויונית של המשאב החשוב הזה, על ידי פניה ישירה אל אזרחים ורשויות ערביים בעלי פוטנציאל תיירותי, הכשרתם ועידודם ליטול חלק בתעשיית התיירות ובהנאה מפירותיה.

הקיבוצים והערבים: חלקם באוכלוסייה ובאירוח כפרי

2. שנת 1999 - 2000 תהיה טובה לתיירות

♦ בשנת 1999 הושקעו כ - 40 מיליון ש"ח (כ - 24% מתקציב הפיתוח של המשרד) באזורי תיירות

הנמצאים בקרב רשויות ערביות וביניהן אזור נצרת (22 מיליון ש"ח ) ואזור עכו ( 12 מיליון ש"ח ) .

באופן מוצהר משקיע משרד התיירות אך ורק באזורים בעלי פוטנציאל תיירותי ולשם קידום התיירות בלבד. ההתמקדות בהם גרמה להזנחה באזורים אחרים הסמוכים לאזורים שפותחו, ולא איפשרה את הדאגה לרווחת התושבים במקומות הללו. כך קרה שאזורי התיירות בנצרת ובעכו, למשל, שופצו ופותחו לתפארת, ושכונת המגורים הסמוכה ביותר הוכנסה לפרוייקט שיקום השכונות של משרד הבינוי והשיכון. השכונות הערביות מסביב, לעומת זאת, נותרו בעליבותן.

השקעה זו נזקה רב מן התועלת, שכן היא נחשבת כאילו היא מקדמת את תשתיות אזורי המגורים של האזרחים הערבים. למעשה, השקעות אלה בתיירות מנקזות אליהן את כל התקציבים, ולא מותירות כספים שהיה בכוחם לחולל שינוי באזורים מוזנחים, שאינם נמצאים בחלון הראווה התיירותי או הסמוכים לו ממש.