מרחב ציבורי משותף

המטרה: הפיכת המרחב הציבורי למשותף

הנחת היסוד העומדת בבסיס הפרויקט היא שהמצב הקיים היום בו יש הדרה כמעט מוחלטת של האזרחים הערבים, תרבותם, שפתם וסמליהם מהמרחב הציבורי הוא אחד החסמים העיקריים העומדים בפני בניית חברה שוויונית, דמוקרטית ומשותפת לאזרחים היהודים והערבים בישראל. היכולת לשתף ולהכיל את החברות, השפות והתרבויות העברית והערבית זו לצד זו במרחב הציבורי היא תנאי הכרחי ליצירת חברה, שבה אזרחים ערבים ויהודים יחיו בתחושת שייכות ומתוך כבוד לשוני ולהבדלים ביניהם ולייחוד של כל אוכלוסייה. עמותת סיכוי נחושה לחולל שינוי מרחיק לכת ולהפוך את המרחב הציבורי בישראל למרחב ציבורי משותף.

 מהו מרחב ציבורי?

המרחב הציבורי בישראל כולל את האזורים הפתוחים לכל אזרחי המדינה לפעילות חברתית, תרבותית, חינוכית, עסקית ואחרת. הוא כולל את המוסדות הממשלתיים ומוסדות ללא כוונת רווח כגון מוזיאונים, בתי חולים, מוסדות להשכלה גבוהה ופארקים. בנוסף הוא כולל תשתיות כגון תחבורה ציבורית (רכבת, תחבורה ציבורית, שדות תעופה), מבני ציבור וכן אירועי תרבות כמו פסטיבלים. כאמור, כיום השפה התרבות והסמלים הערביים נעדרים כמעט לחלוטין מהמרחב הציבורי ובכנסים אקדמיים, מקצועיים ומסחריים בולט היעדרם של דוברים ערבים. יתרה מכך, אי הנגשת מידע בערבית מונעת מיצוי הזכויות ומתן מענים על צרכים של בני החברה הערבית שאינם דוברים עברית ותורמת להגדלת פערים בין שתי הקבוצות.

נוכחות בולטת של השפה והתרבות הערבית במרחב הציבורי תקרב בין שתי קבוצות האוכלוסייה ותחולל שינוי אצל כל אחת מהן:

  • האזרחים היהודים: שמיעת צליל השפה הערבית ומגע יומיומי עם כיתוב וסמלים בערבית במרחב הציבורי  יקטינו את העוינות, הטינה והפחד שחשים יהודים רבים כלפי הערבים והשפה הערבית.
  • האזרחים הערבים ירגישו שהמרחב הציבורי הוא גם שלהם, וכתוצאה מכך ירגישו פחות זרים במולדתם. מעמד השפה והתרבות הערבית בחברה הערבית יתחזק ועמו תגדל תחושת השייכות של האזרחים הערבים לחברה בישראל.
  • עבור כל האזרחים: המהלך מהווה התחלה של יצירת חברה משותפת: הוא מייצר ייצוגים שונים של חברה משותפת במרחב הציבורי.

השפעה ארוכת טווח

אנו מאמינים שהפרויקט יחולל שינוי חיובי על ידי שינוי המודעות של מקבלי החלטות, בזכות הנראות הציבורית הגבוהה של השינויים שיקדם הפרויקט.

במצב היחסים הנוכחי בין ערבים ליהודים, יש חשיבות עליונה להישגים חיוביים וגלויים שמובילים למרחב ציבורי ואזרחי משותף.

תחומי הפעולה

פרויקט מרחב ציבורי משותף פועל ליצור מספר משמעותי של מקומות שבהם מתקיים בפועל מרחב ציבורי משותף, על ידי הבטחת ייצוג של ערבים ו/או סמלים/שפה/תרבות ערבית ויצירת נוכחות בולטת של השפה הערבית (כתובה ובצליל):

  • ידע ונוכחות ערבית בכנסים ציבוריים – על ידי נוכחות בולטת של דוברים ודוברות ערבים/ות, בעלי מומחיות וידע בתחומים מגוונים (שאינם נוגעים לחברה הערבית דווקא)
  • שפה ערבית – נוכחות ויזואלית וצלילית במרחב הציבורי
  • תרבות ערבית/פלסטינית – שיתוף אמנים ערבים והכללת תרבות ואמנות ערבית/ פלסטינית בפסטיבלים ומוזיאונים
  • בכל מקום בו יש מידע בעברית – הוספת מידע בערבית, לדוגמה: שילוט , כריזה, דפי הסבר במוסדות ציבור, תגיות הסבר ליד מוצגים בתערוכות, אתרי אינטרנט שמיועדים לקהל הרחב והדרכות באתרים ואירועים ציבוריים, מידע ושילוט בתחבורה ציבורית

כיצד הופכים את המרחב הציבורי בישראל למרחב משותף?

לאחר איתור מוסדות, ארגונים ואירועים ציבוריים שאין בהם נוכחות לשפה ו/או לתרבות הערבית (על פי העניין) אנחנו פונים אל מקבלי החלטות באותם גופים, יוצרים מודעות לנושא, מנהלים עמם שיח ויוצרים ביחד תכנית עבודה להכנסת השינוי הדרוש.

בשנים 2012-2013 הפעילה עמותת סיכוי פיילוט מוצלח בתחום, ומניסיוננו עד כה, רוב המוסדות שפנינו אליהם נענו בחיוב לבקשתנו ופתחו עמנו בתהליך של בדיקת הנכחת השפה הערבית בכל הרמות. חלקם אף החלו להנהיג שינוי, כמפורט בהמשך.

עם זאת, כאשר בקשתנו אינה נענית, אנו יוזמים קמפיינים ציבוריים כדי להפעיל לחץ על אותם מוסדות. הירתמות הציבור מעניקה רוח גבית לפעילותנו ומבהירה לרשויות את חשיבות המרחב הציבורי המשותף הן לערבים והן ליהודים.

פעילות תקשורתית בערבית ובעברית מלווה את הפרויקט כדי ליצור נראות ציבורית לתהליך השינוי ובמקרה הצורך גם כדי להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.

דוגמאות מהשטח

  • אנו מפנים דרישות לשילוב אירועי תרבות בערבית כחלק מפסטיבלים וכן לשילוב אמנים ערבים בניהול אמנותי של תערוכות, מוזיאונים ופסטיבלים.
  • אנו מפנים דרישות לשילוט בערבית בבתי חולים, במוזיאונים, בספריות, במרכזים קהילתיים, בבנייני ממשלה, פארקים ציבוריים וגנים לאומיים.
  • בחול המועד פסח 2013 התקיים בחיפה הפסטיבל הבינלאומי השנתי להצגות ילדים. בפסטיבל הועלו שתי הצגות בערבית, אך עיריית חיפה סירבה לתלות ברחבי העיר פרסום חוצות בערבית ולפרסם בתקשורת הערבית, במקביל לפרסומים בעברית. בעקבות קמפיין הניו מדיה שיצרנו, מאות איש שלחו אל שרת התרבות ואל בעלי תפקידים בעירייה ובתיאטרון מיילים עם הדרישה לפרסום פומבי בערבית. אנחנו ממשיכים בדרישה ובמעקב גם לקראת הפסטיבל שיתקיים באביב 2014.
  • בעקבות פניותינו יוכנס, עד סוף 2013, שילוט אלקטרוני וסטטי בערבית באוטובוסים בצפון. כמו כן שניים מאתרי האינטרנט של מפעילי התחבורה הציבורית תורגמו כבר לערבית שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת, חברת הנסיעות והתיירות נצרת ושניים נוספים נמצאים בתהליך של תרגום לערבית בימים אלה.
  • בעקבות פניותינו, חברת הדואר לישראל החלה בהכנסת מידע בערבית בסניפים המשרתים ציבור ערבי ויהודי. ביצוע הכנסת הערבית מתוכנן להסתיים עד סוף 2013.
  • בקרוב נתחיל לפעול מול עורכי תכניות יומיות ברדיו ובטלוויזיה על מנת שישתפו מרואיינות/ים ערביות/ים בנושאים שונים.
  • פעילות המתבצעת על ידי קואליציית שותפות-שראקה בשיתוף פעולה עם סיכוי במסגרת תפיסת הפעולה של מרחב ציבור משותף: בכנסים משולבות/ים, בעקבות פניותינו , דוברות/ים ערביות/ם בתחומים שונים, שאינם קשורים לחברה הערבית דווקא. לדוגמא, כנס שדרות 2012: בעקבות פנייתנו דיברו בכנס 25 דוברים ערבים, לעומת השנה הקודמת שבה לא השתתף בכנס אף דובר ערבי. גם בכנס המתוכנן לשנה זו ישולבו בסיוענו מומחיות/ים ערביות/ם.  כחלק מפעילותנו הקמנו בסיס-מידע של דוברות/ים ואמניות/ם ערביות/ם על מנת לסייע למארגני כנסים ופסטיבלים לאתר את בעלי הידע הערבים הרלוונטיים לתחום פעילותם.

אנחנו שמחים לקבל הצעות ליעדי פעולה של מרחב ציבורי משותף, כמו גם עדויות – מצולמות וכתובות – של דברים הטעונים תיקון בנושא מידע בערבית או נוכחות ערבית. בנושאים  אלה יש לפנות אל מנהלי הפרויקט, חסיה חומסקי פורת chassia@sikkuy.org.il ו עאזר דקואר azar@sikkuy.org.il

 

מן התקשורת



בר אילן תקיים כנס על סיקור טרור בעולם הערבי – ללא דוברים ערבים

משה שטיינמץ, וואלה, 14.12.15

דוברים רבים, עיתונאים ופוליטיקאים יגיעו ביום ראשון לכנס של האוניברסיטה על זוויות הסיקור, אך אף ערבי לא יציג את נקודת מבטו. עמותת "סיכוי": "התעלמות מחמישית מהציבור מעבירה מסר מסוכן לסטודנטים". בר אילן: "נבדוק את הנושא"

לכתבה המלאה


בר אילן תקיים כנס על סיקור טרור בעולם הערבי – ללא דוברים ערבים

משה שטיינמץ, וואלה, 14.12.15

דוברים רבים, עיתונאים ופוליטיקאים יגיעו ביום ראשון לכנס של האוניברסיטה על זוויות הסיקור, אך אף ערבי לא יציג את נקודת מבטו. עמותת "סיכוי": "התעלמות מחמישית מהציבור מעבירה מסר מסוכן לסטודנטים". בר אילן: "נבדוק את הנושא"

לכתבה המלאה


רק מעט יהודים רוצים בכלל לדעת ערבית, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות

איל שגיא ביזאוי, הארץ, 10.12.15

"בשבוע שעבר התקיים בתל אביב כנס ייחודי – "אנא מן אל־יהוד" ("אני מהיהודים", כשם סיפור מאת המשורר והסופר אלמוג בהר) – שעסק במעמדה של השפה הערבית בקרב יהודים בישראל, מזרחים ואשכנזים. זה היה הכנס הראשון באוניברסיטת תל אביב שחלק ניכר מההרצאות שבו נישאו בערבית, שלא במסגרת לימודי החוג לשפה וספרות ערבית."

לכתבה המלאה


רק מעט יהודים רוצים בכלל לדעת ערבית, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות

איל שגיא ביזאוי, הארץ, 10.12.15

"בשבוע שעבר התקיים בתל אביב כנס ייחודי – "אנא מן אל־יהוד" ("אני מהיהודים", כשם סיפור מאת המשורר והסופר אלמוג בהר) – שעסק במעמדה של השפה הערבית בקרב יהודים בישראל, מזרחים ואשכנזים. זה היה הכנס הראשון באוניברסיטת תל אביב שחלק ניכר מההרצאות שבו נישאו בערבית, שלא במסגרת לימודי החוג לשפה וספרות ערבית."

לכתבה המלאה


האוניברסיטאות רוצות למשוך סטודנטים ערבים, אבל משאירות את השפה הערבית בחוץ

ירדן סקופ, הארץ, 27.09.15

לכתבה המלאה


האוניברסיטאות רוצות למשוך סטודנטים ערבים, אבל משאירות את השפה הערבית בחוץ

ירדן סקופ, הארץ, 27.09.15

לכתבה המלאה


דו"ח: האוניברסיטאות אינן עומדות ביעדים שהוצבו להן להנגשה עבור סטודנטים ערבים

ירדן סקופ ואור קשתי, הארץ, 16.11.14

לכתבה המלאה


דו"ח: האוניברסיטאות אינן עומדות ביעדים שהוצבו להן להנגשה עבור סטודנטים ערבים

ירדן סקופ ואור קשתי, הארץ, 16.11.14

לכתבה המלאה


גם לספרות בערבית מגיע פרס

חסיה חומסקי פורת ועאזר דקואר, הארץ, 16.02.14

במדינת ישראל נכתבת ספרות ענפה וחשובה גם בשפה הערבית. עלא חליחל, ראג'י בטחיש וסמיר נקאש, הם כמה מן הסופרים הללו, בלי להמעיט בערכם של אחרים. על פי רוב ספרות זו אינה מגיעה לידיעת הציבור שאינו קורא ערבית, למרות שזו שפה רשמית בישראל,

לכתבה המלאה


גם לספרות בערבית מגיע פרס

חסיה חומסקי פורת ועאזר דקואר, הארץ, 16.02.14

במדינת ישראל נכתבת ספרות ענפה וחשובה גם בשפה הערבית. עלא חליחל, ראג'י בטחיש וסמיר נקאש, הם כמה מן הסופרים הללו, בלי להמעיט בערכם של אחרים. על פי רוב ספרות זו אינה מגיעה לידיעת הציבור שאינו קורא ערבית, למרות שזו שפה רשמית בישראל,

לכתבה המלאה


פנייה לפסטיבל הצגות הילדים בחיפה: פרסמו גם בערבית

וואלה, 17.03.13

העמותות שותפות-שראקה וסיכוי פתחו עצומת רשת הקוראת לפסטיבל הנודע להשתמש גם בערבית בשלטי החוצות ובאתר הרשמי שלו. בפסטיבל טוענים כי הופיעו פרסומים בתקשורת הערבית

לכתבה המלאה


פנייה לפסטיבל הצגות הילדים בחיפה: פרסמו גם בערבית

וואלה, 17.03.13

העמותות שותפות-שראקה וסיכוי פתחו עצומת רשת הקוראת לפסטיבל הנודע להשתמש גם בערבית בשלטי החוצות ובאתר הרשמי שלו. בפסטיבל טוענים כי הופיעו פרסומים בתקשורת הערבית

לכתבה המלאה


התחנה הבאה, בערבית

רון גרליץ, הארץ, 13.09.12

...אך רגע לפני שאני מתחיל לזמזם "הוי ארצי מולדתי" בהשראת הנופים שבחוץ וקולו של הכרוז, המודיע על תחנת בת גלים בחיפה, אני נזכר שהמולדת הזאת ונופיה אינם נחלתי בלבד. ברכבת יושבים אתי אזרחים ערבים, ששפת אמם ערבית ושורשיהם נטועים עמוק בנופים הללו...

לכתבה המלאה


התחנה הבאה, בערבית

רון גרליץ, הארץ, 13.09.12

...אך רגע לפני שאני מתחיל לזמזם "הוי ארצי מולדתי" בהשראת הנופים שבחוץ וקולו של הכרוז, המודיע על תחנת בת גלים בחיפה, אני נזכר שהמולדת הזאת ונופיה אינם נחלתי בלבד. ברכבת יושבים אתי אזרחים ערבים, ששפת אמם ערבית ושורשיהם נטועים עמוק בנופים הללו...

לכתבה המלאה


למי שייך המרחב הציבורי?

עלי חיידר, nrg מעריב, 30.08.12

כשמועצת העיר מתנגדת להוסיף לסמל הרשמי של העיר כיתוב בערבית היא לוקחת חלק בתופעות הגזענות וההדרה כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל

לכתבה המלאה


למי שייך המרחב הציבורי?

עלי חיידר, nrg מעריב, 30.08.12

כשמועצת העיר מתנגדת להוסיף לסמל הרשמי של העיר כיתוב בערבית היא לוקחת חלק בתופעות הגזענות וההדרה כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל

לכתבה המלאה

פרסומים



השפה הערבית באקדמיה בישראל: ההיעדרות ההיסטורית, האתגרים בהווה, הסיכויים לעתיד

תחקיר וכתיבה: מוחמד אמארה, סמדר דוניצה–שמידט, עבד אלרחמן מרעי
תאריך פרסום: 6.07.16

דו"ח משותף של הארגונים השותפים לפרויקט ערבית באקדמיה: עמותת סיכוי, דירסאת, ומכון ון ליר

המסמך המלא: עברית


השפה הערבית באקדמיה בישראל: ההיעדרות ההיסטורית, האתגרים בהווה, הסיכויים לעתיד

תחקיר וכתיבה: מוחמד אמארה, סמדר דוניצה–שמידט, עבד אלרחמן מרעי
תאריך פרסום: 6.07.16

דו"ח משותף של הארגונים השותפים לפרויקט ערבית באקדמיה: עמותת סיכוי, דירסאת, ומכון ון ליר

המסמך המלא: עברית


הנגשה של מידע אודות שירות התחבורה הציבורית בשפה הערבית לצד השפה העברית

תאריך פרסום: 25.05.16

המסמך המלא: עברית


הנגשה של מידע אודות שירות התחבורה הציבורית בשפה הערבית לצד השפה העברית

תאריך פרסום: 25.05.16

המסמך המלא: עברית


נוכחות נפקדות: הקמפוס הישראלי ויחסו אל השפה הערבית – תמונת מצב

תאריך פרסום: 17.12.14

המסמך המלא: العربية עברית English


נוכחות נפקדות: הקמפוס הישראלי ויחסו אל השפה הערבית – תמונת מצב

תאריך פרסום: 17.12.14

המסמך המלא: العربية עברית English


קידום השפה הערבית במרחב האקדמי הישראלי

תאריך פרסום: 15.12.14

השותפים למיזם זה, מרכז דיראסאת – מרכז ערבי למשפט ומדיניות, מכון ון ליר בירושלים, ועמותת סיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי, חברו יחדיו כדי לקדם את השפה הערבית ובחרו במרחב האקדמי בישראל כמרחב ציבורי המשותף ליהודים ולערבים. המיזם יתמקד בארבעה מוסדות אקדמיים – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, והטכניון – אולם הפעילויות יכללו גם עבודה משותפת עם המועצה להשכלה גבוהה בישראל המחויבת לקידום הנגשת ההשכלה הגבוהה לאזרחי ישראל הערבים ולקידום חברה שוויונית ודמוקרטית. אנו מאמינים כי סביבה אקדמית המכבדת את השפה הערבית היא מטרה משותפת, והיא עתידה להשפיע לחיוב על הדור הבא, ערבים ויהודים כאחד.

המסמך המלא: العربية עברית English


קידום השפה הערבית במרחב האקדמי הישראלי

תאריך פרסום: 15.12.14

השותפים למיזם זה, מרכז דיראסאת – מרכז ערבי למשפט ומדיניות, מכון ון ליר בירושלים, ועמותת סיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי, חברו יחדיו כדי לקדם את השפה הערבית ובחרו במרחב האקדמי בישראל כמרחב ציבורי המשותף ליהודים ולערבים. המיזם יתמקד בארבעה מוסדות אקדמיים – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, והטכניון – אולם הפעילויות יכללו גם עבודה משותפת עם המועצה להשכלה גבוהה בישראל המחויבת לקידום הנגשת ההשכלה הגבוהה לאזרחי ישראל הערבים ולקידום חברה שוויונית ודמוקרטית. אנו מאמינים כי סביבה אקדמית המכבדת את השפה הערבית היא מטרה משותפת, והיא עתידה להשפיע לחיוב על הדור הבא, ערבים ויהודים כאחד.

המסמך המלא: العربية עברית English