הקרן הכוללת הון של 21 מליון שקלים, הוקמה בשיתוף פעולה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של התמ"ת, קרנות קורת ישראל והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי במטרה לתמוך בפיתוח של כ-2800 עסקים זעירים של נשים ערביות במהלך 3 שנים. זהו פיתוח של פרויקט האשראי הזעיר שפועל מזה זמן בקרב נשים בדואיות בנגב על פי מודל שפיתח הכלכלן זוכה פרס נובל מוחמד יונוס.

1. השר שמחון הודיע כי בקרוב תוגש הצעת החלטה לממשלה שתאפשר הכללת המשרד לענייני מיעוטים במשרד התמ"ת.
2. השר שמחון אמר כי הנחה את אנשי משרדו לבחון מחדש את מיקום לשכות התעסוקה כך שתינתן עדיפות למגזר הערבי ולמגזר החרדי.

מטרת הפרויקט היא ליצור סביבת חיים מוגנת ואיכותית שתעניק לציבור רמה גבוהה של ביטחון אישי וקהילתי במרחב המוניציפאלי. מבין 11 הערים שנבחרו לפיילוט 2 ערים ערביות - נצרת וטירה ועיר אחת מעורבת - לוד.

תאריך	פרוטוקול	ועדה	נושא הדיון
22.2.11	341	הפנים והגנת הסביבה	תוכנית ת.ת.ל 17, מחלף כביש 85 - הצעה לסדר של חה"כ ברכה
21.2.11	338	הפנים והגנת הסביבה	הרחבת כפר ורדים והשלכותיה על תרשיחא והכפרים הסמוכים
21.2.11	81	ועדה לקידום מעמד האישה	פניות הציבור לגבי קביעת דרוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים
8.2.11	446;445	ועדת הכלכלה	חיבור בתים בעוספיא ודאלית אלכרמל לרשת החשמל

ע"פ חוק התכנון והבניה אין לחבר לרשת החשמל מבנה מגורים שהוקם ללא היתר. למרות הוראות הוק - בעקבות דו"ח ועדת מרקוביץ 1986, ועדה בינמשרדית לבניה בלתי חוקית במגזר הערבי, נחקק חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) 1996 - הוראת השעה נחקקה לשנתיים והוארכה עד 31 למאי 2007 - מאז אינה בתוקף. ממארס 1996 ועד יוני 2007 חוברו מתוף הוראת השעה כ-9000 מבנים שנבנו ללא היתר בניה.
במקביל בספטמבר 1988 הוציא שר האנרגיה דאז משה שחל צו מיוחד מתוקפו חוברו מבני מגורים בדליאת אלכרמל ועוספיא. בין השנים 1992-2007 חוברו מוקף הצו 841 מבנים בדאליה ו-467 מבנים בעוספיא.לפי הועדה המקומית לתכנון בניה יש כיום בדאליה כ-592 מבנים שנבנו ללא היתר ובעוספיא 341. כל המבנים הללא נבנו לאחר 1996 כדי לחברם לרשת החשמל יש צורך לאפשר בחקיקה חיבור מבנים שנבנו ללא היתר בניה גם לאחר 1996.

בישראל הולכת וגוברת המודעות ללקויי למידה ומערכת החינוך נדרשת לתת מענה לצרכיהם. המחקר שואל האם נבדלים הישגיהם של מקבלי ההתאמות מאלה של תלמידים בעלי יכולות דומות שלא קבלו התאמות ובודק את הקשר בין מאפיינים חברתיים-כלכליים של משפחות התלמידים לבין הסיכוי שלהם לקבל התאמות. נמצא כי שיעור מקבלי ההתאמות עולה ככל שעולים השכלת האם, הכנסת ההורים והדירוג החברתי-כלכלי של יישוב המגורים. בחינוך העברי 23.9% מהתלמידים קבלו התאמה בעוד שבחינוך הערבי רק 5.7%. יחד עם זאת לא נמצא שקבלת התאמה מקנה ציונים גבוהים יותר מאלה הניתנים לבעלי יכולות דומות שלא מקבלים התאמה.

סקר הבריאות 2009 הוא סקר הבריאות השישי במספר (הקודם נערך בשנת 2000) במסגרתו רואיינו 9000 משקי בית. הסקר בודק שימוש בשירותי בריאות, מצב הבריאות, התנהגויות בריאות, חברות בקופת חולים וביטוח בריאות.
כמה נתונים השוואתיים על יהודים וערבים שפורסמו עד כה:
· ביצוע בדיקת ממוגרפיה בקרב נשים בגיל 50-69: יהודיות 68% ערביות 54%. (נתוני שנת 2000 - יהודיות 55% וערביות 27%)
· פעילות גופנית 30 דקות שלוש פעמים בשבוע - בקרב בני 20 ומעלה: יהודים 23% ערבים 6%.
· אחוז בעלי ביטוחים משלימים בקופות החולים: יהודים 83% ערבים 43%.
· אחוז בעלי ביטוחי בריאות פרטיים: יהודים: 27% ערבים: 2%

בישראל 2009 נאמד מספר המשפחות ב-1.77 מליון, מהן 293 אלף משפחות ערביות (17%). 70% מהמשפחות הערביות הן משפחות בהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, לעומת 45% מהמשפחות היהודיות. המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 הוא 2.2 בקרב יהודים ו-2.9 בקרב ערבים. שכיחותן של המשפחות הערביות

במהלך הדיון בעתירת בני הזוג זבידאת, שלא התקבלו ליישוב רקפת אמרה נשיאת בית המשפט העליון: "מה הייתה הבעיה של אי ההתאמה החברתית, אלא אם כן אומרים כי לקהילה כזו - זוג ערבי לא מתאים, האם זה מה שאתם אומרים?"..."הרי לא מדובר ביישוב בעל אופי חרדי מיוחד אלא ביישוב קהילתי, מה הפגם האישי באנשים אלה? אני לא ראיתי שום אי התאמה".....בג"ץ החליט שלא לדון בנושא העקרוני של ועדות הקבלה כיוון שהוא אמור לעלות בכנסת. השופטים קבעו כי עניינם של בני הזוג זבידאת יוחזר לוועדת קבלה אחרת מבלי לעבור מבחני מיון פסיכולוגיים. על המדינה להודיע לבג"ץ עד חודש מאי - מה הוחלט לגבי העותרים.

ע"פ מחקרו של ד"ר רפיק חאג', ממרכז דראסאת, חוקר בתחום השלטון המקומי ברשויות הערביות, עלה אחוז גביית הארנונה ברשויות הערביות מ-18% ל-33%. שיעור הגביה ברשויות יהודיות שדרוגן החברתי-כלכלי מקביל גבוה ב-50%-70% יותר, ביחס לרשויות ערביות.

עיריית תל-אביב מקדמת בניית 100 יח"ד ביפו, כאשר התנאי לרכישת הדירה יהיה שלפחות אחד מהרוכשים הוא ערבי תושב העיר. בימים אלה בוחנים גורמים משפטיים את חוקיות המהלך ויתכן שהממשלה תתבקש לאשר את התוכנית לפני שתצא לפועל.