ראיון עם חסיה חומסקי פורת, רכזת קבוצת סיכוי במשגב, ב-20.12.09 ברדיו כל השלום, בתכנית בין שילוב לקיטוב על יחסי יהודים-ערבים בישראל. נושא הראיון הצעת החוק שאושרה בכנסת בקריאה טרומית , לפיה לא יתקבלו ערבים באגודות שיתופיות.
השוויון האזרחי מנקודת מבטה של עמותת "סיכוי" ובתוכה קבוצת "סיכוי במשגב", הוא אינטרס חשוב מאין כמוהו של החברה הישראלית על כל לאומיה וקבוצותיה, וכאן במשגב הוא נראה לנו חיוני וקריטי להמשך בניית חיים איכותיים באזור היפה הזה, שניצב חדשות לבקרים בפני סכנה של הסלמה ומתח.
אירועים מכוננים כמו "יום האדמה" הראשון שנערך בשנת 1976 ואירועי אוקטובר 2000 נחרתו בזיכרון הקולקטיבי של שני העמים באופן שונה. ימים אלה מצוינים מדי שנה במגזר הערבי במרחק נגיעה מהמועצה האזורית וביה"ס, אך לעתים נראה כאילו הם מתחוללים ביקום אחר.
קבוצת סיכוי במשגב יזמה מערכי שיעור באזרחות לקראת מועדים אלה. התחלנו במערך לקראת יום האדמה. המערך, שחובר על ידי יהושע רץ (מוותיקי סיכוי במשגב, מורה לאזרחות, בעל תואר שני במדע המדינה ועוסק ב"חינוך לשלום"), מנסה לשפוך מעט אור ולהבהיר מושגים, להעלות שאלות ודילמות ולעורר מחשבות ותהיות בכל הנוגע למשמעויות הרבות של "יום האדמה", כחלק מהשאיפה להגיע ליותר ידע והבנה אודות עולמם של שכנינו.
במערך מובאים בעיקר בסיסי ידע ומקורות מסוגים שונים, המיועדים לפתוח דיון, שיעור או פעולה עבור מורים ואנשי חינוך העובדים עם נוער בגיל תיכון. "יום האדמה" מובא כאן כאירוע מרכזי המזמן למידה והכרות עם צדדים שונים של יחסי יהודים וערבים באזור. מחנך, מורה או מדריך, מוזמן לבחור את החומרים המתאימים ודרכי ההעברה, ולהיעזר באנשי קבוצת "סיכוי במשגב" לכל צורך רעיון נוסף - נתונים עדכניים, סיוע בארגון מפגשים או סיורים, רעיונות לפתיחת שיעור או פעולה.
לקראת אוקטובר נפרסם מערך שיעור רלוונטי לאירועי אוקטובר, 2000, שבו ייכללו לקחים והערות שנקבל על המערך ליום האדמה.
סיכום פעילות שנת 2009 והתכניות לשנת 2010
בשנת 2009 הצבנו לעצמנו מטרות גבוהות: צמצום פערים עם השכנים במועצה ובאזור, יצירת שינוי באווירה הציבורית, שיתוף פעולה עם המועצה האזורית ועם עיריית סכנין, הרחבה והעצמה של המודעות להשלכות האפליה והרחבת מעגל הפעילים והתומכים.
בכל אחד מהתחומים שקבענו לעצמנו פעלנו, בידיעה שהתוצאות, במיוחד בתחום סגירת הפערים וקידום השוויון, נראות לעין רק אחרי זמן ניכר (לדוגמה: הפעלת תכניות קרב במערכת החינוך הבדואית של משגב. מאמצינו נשאו פרי רק אחרי ארבע שנים של פעילות נחושה ועיקשת).
בתחום המודעות התוצאות נראות יותר לעין: ערכנו כנס, הקמנו קבוצת למידה ופעילים בקבוצה פרסמו כתבות בתקשורת האזורית.
הכנס שערכנו בנושא פחד ועמדות זכה להצלחה רבה. השתתפו כמאתיים איש, בין השאר בזכות הדוברים שהיו משני קצווי הקשת הפוליטית והיה סוער, מרתק ומעורר מחשבה.
תרבות או התערבות
בסדרה תרבות או התערבות, יוזמתן של חדוה ליבנת ומיכל בליקוף, פעילות בקבוצה, ופרי שיתוף פעולה עם עמותת הגליל לחינוך ערכי, התקיימו ארבעה מפגשים. ששת המפגשים הנותרים מתוכננים להתחדש בתחילת ינואר 2010 ויתקיימו אחת לשבועיים בימי שלישי בשעות 20:00 - 22:30 במקום בגליל, שורשים.עדיין אפשר להירשם ולהצטרף.
נושאי המפגשים השנה:
קידום נשים - מפגש עם פעילה לקידום נשים
רצח על כבוד המשפחה - השפעת החמולה על חיי הנשים, כולל מפגש עם אישה שתספר על החיים בתוך החמולה
חנוך לנער על פי דרכו - מפגש עם דמויות מחנכות נוער ונוער.
ביתי מבצרי - מפגש הכנה
הווי הבית הערבי - מפגש עם מתכנן/ת
סיור סיכום
ישיבת קבוצת סיכוי במשגב
|
|
תכניות לשנת 2010
המטרות שהצבנו בשנת 2009 תקפות עדיין, אבל הדרכים להשגתן מתגוונות.
|
|
מפת משגב והאזור
הקבוצה יזמה הכנת מפה שתראה בצורה ברורה ומוחשית את האופן בו ישובי משגב חוצצים בין הישובים הערביים ומונעים את התפתחותם, ומידע שיפורסם בה ימחיש בצורה גרפית מימדים שונים של אי השוויון בין הערבים ליהודים.
המפה תחולק בסיורים של אורחים מהארץ ומחו"ל, על מנת "לעשות סדר" בשפע המידע שניתן במהלך הסיורים וכדי להבין טוב יותר את המורכבות שאנו חיים בה.
בנוסף, המפה תועלה לעמוד של הקבוצה באתר עמותת סיכוי.
|
|
מאגר מידע של ערבים בעלי מקצועות חופשיים
את הכנת המאגר מובילים דובי אביגור, ממקימי קבוצת סיכוי במשגב, ומרב שלו, פעילה חדשה בקבוצה. המאגר יכיל מידע על בעלי מקצועות חופשיים ערביים מאזור משגב.
על פי רוב, אנשים פונים אל בעלי מקצוע כגון רופאים, עורכי דין, אדריכלים וכו' בעקבות המלצות. מכיוון שהערבים והיהודים חיים במעגלים חברתיים ועסקיים מנותקים אין לנו מידע על בעלי מקצוע ערביים באזור, אשר אנחנו יכולים להיעזר בשרותיהם. המאגר יורכב מהמלצות אישיות וממידע שישמש מעין המלצה, לדוגמה, קרדיולוג שעובד בסכנין, אבל הוא גם (או בעיקר) מנהל מחלקת לב בבית חולים מרכזי.
מאגר המידע הראשוני יופץ בכל תיבות הדואר של תושבי משגב, יישלח בדואר אלקטרוני לרשימת התפוצה של סיכוי במשגב, יועלה לאתר סיכוי ויפורסם בעיתונות האזורית. בהמשך יועלו עדכונים תקופתיים לאתר ויפורסמו במידעוני סיכוי משגב ובתקשורת האזורית. המלצות על ערביות/ים בעלות/י מקצועות חופשיים יתקבלו בברכה בכתובת: chassia@sikkuy.org.il |
|
מעקב אחרי יישום תכניות קרב
במשך ארבע שנים נאבקנו אל מול מועצה אזורית משגב להחיל את תכניות קרב במערכת החינוך הבדואית. בשנת 2008 הצלחנו והתכנית התחילה לפעול בגנים. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי אופן הפעלתה בגנים וללחוץ על יישומה גם בבתי הספר הבדואים במשגב.
במקביל אנחנו יוזמים פגישה בין הראש החדש של אגף החינוך במשגב למנהל מחלקת החינוך בסכנין להיכרות ושיתופי פעולה.
|
|
חוברות עם מערכי שיעור למורים לאזרחות לקראת ימים רלוונטיים לאזור משגב:
יום האדמה ואירועי אוקטובר 2000.
יהושע רץ, פעיל ותיק בקבוצה, מכין את מערך יום האדמה. המערך מנסה לשפוך אור ולהבהיר מושגים, להעלות שאלות ודילמות ולעורר מחשבה על המשמעויות הרבות של "יום האדמה", כחלק מהשאיפה להוסיף מידע ולהגביר את ההבנה אודות עולמם של שכנינו.
בחוברת מובאים בעיקר בסיסי ידע ומקורות מסוגים שונים, המיועדים לפתוח דיון, שיעור או פעולה עבור מורים ואנשי חינוך העובדים עם נוער בגיל תיכון. "יום האדמה" מובא כאירוע מרכזי המזמן למידה והכרות עם צדדים שונים של יחסי יהודים וערבים באזור. מחנך, מורה או מדריך, מוזמן לבחור את החומרים המתאימים ודרכי ההעברה, ולהיעזר באנשי קבוצת "סיכוי במשגב" לכל צורך נוסף - נתונים עדכניים, סיוע בארגון מפגשים או סיורים, רעיונות לפתיחת שיעור או פעולה.
החוברת תחולק למחנכים, מורים לאזרחות ורכזים חברתיים.
אחרי קבלת משוב על החוברת נוציא חוברת שתתמקד באירועי אוקטובר 2000.
|
|
איתור חיכוכים בין ישובים בדואים לישובים יהודים במשגב ובין הישובים הבדואים למועצה והצעות לגישור
בין הישובים הבדואים במשגב לשכניהם היהודים יש מחלוקות, כמו גם בינם לבין המועצה. סיכוי במשגב תנסה לאתר את האינטרסים של כל בעלי העניין ולהציע תהליך גישורי בתקווה לתוצאת win-win.
|
|
וכמובן, כמנהגנו מדי שנה נערוך כנס שמטרתו העלאת המודעות לאי השוויון.
אנחנו מזמינים אנשים המעוניינים בכך להצטרף לפעילות, בין אם לקבוצה ככלל - ולהיות בצוות הרעיוני שמגבש את הקריטריונים לפעילות ובוחר פרויקטים, ובין אם לצוות פעולה ממוקד-נושא.
המעוניינים לשמוע עוד ו/או להצטרף לקבוצה, מוזמנים לפנות אלי במייל chassia@sikkuy.org.il, או בטלפון: 052-4522090.
|
ב-14.7 התקיים מפגש הלמידה הרביעי של הקבוצה, המפגש האחרון לפני פגרת הקיץ.
עד כה נערכו בקבוצה דיונים לבירור פנימי, בין חברי הקבוצה ובינם לבין עצמם על התחושות שמתעוררות בכל אחד ועלה סטריאוטיפים שצפים כל אימת שמתרחש מפגש בין תרבותי בו ה"אחר" מתנהג באפן שאינו ברור לנו או מקובל עלינו.
בהתאם למתכונת בכל מפגש שני משתתף מרצה אורח. במפגש השני השתתפה המתכננת בדריה קנלדפאת, ונושא שיחתה היה היבטים תרבותיים בבניה בישובים ערביים.
אחרי ההתנסות והבדיקה בתוך הקבוצה ופגישה עם נושא אחד, הרגשנו שנכון לתת תמונה רחבה, כוללנית, לעשות היכרות עם כמה מושגים אנתרופולוגיים.
במפגש הרביעי השתתפו שני אנתרופולוגים-סוציולוגים, שניהם דוקטורנטים באונ' חיפה. תייסיר ח'טיב כותב דוקטורט בנושא הבנייה ופירוק של הזהות הדרוזית ונושא הדוקטורט של סרגיי גורנוסטייב הוא מוסר ואקטיביזם פוליטי בשמאל הרדיקלי בישראל. בעבודת המאסטר שלו חקר את כלכלת הדייג המשפחתי אצל דייגים בעכו.
השנים דיברו על הבניית הזהות המערבית כמתקדמת ורציונאלית, כמנגנון של קבוצת הרוב ליצור הצדקה לדיכוי של קבוצת המיעוט ולשימורו, גם על ידי הפנמתו אצל המדוכאים (הם לא מבינים, לא יודעים לנהל, לא אמינים, הן פועלות מהרגש ולא השכל. וכו').
כשאנחנו מסתכלים על הקבוצה שלנו אנחנו יכולים לראות את הפרטים השונים ודפוסי ההתנהגות השונים שלהם (לדוגמה, דתיים-חילוניים, גברים-נשים) אבל כשאנחנו מסתכלים החוצה, אל תרבות אחרת, הפרטים נעלמים ואנחנו רואים מאסה ומדביקים לה תכונות סטריאוטיפיות. הדרך לשנות את זה היא לראות את האחרים כמו שאנחנו רואים את עצמנו: לראות את הפרטים וההבדלים ביניהם ולא להכליל לזהות אחת. וגם אז, לא לראות את האחר כבעל זהות קבועה, אלא יצור משתנה, הן כשלעצמו והן עם שוני בינו ובין בני תרבותו.
אחרי ההסברים התיאורטיים סיפור השניים על חוויותיהם האישיות כ"אחרים": סרגיי, שעלה ארצה מרוסיה היה "אחר" עם הגיעו ארצה, עכשיו הוא "אחר" בחברה הרוסית בגלל הרדיקליות השמאלנית שלו. תייסיר "אחר" בחברה הישראלית והיה "אחר" בגרמניה, שם למד את שני התארים שלו.
לסיום, אחרי דיון מרתק ומאתגר עם המשתתפים, ענו השניים על שאלות.
איך הפכו הפלסטינים ל"ערביי ישראל"?
אליבא דדני רבינוביץ', בעיני העם היהודי ערבי הוא נחות, אויב, חסר מזל, לכן 'לא יפה' לקרוא למישהו ערבי. הממסד מכנה אותם "בני מיעוטים", לא יהודים", "המגזר", ערביי ישראל. כמעט אף פעם לא פלסטינים. הסיבה היא ש"פלסטינים, מתחבר למרחב שנתפס כשטח יהודי וכל אזכור של פלסטיניות מאיים ומעורר התנגדות כמעט אוטומטית.
"ערביי ישראל" - האסוציאציה היא של שפה, פולקלור, חומוס. הצירוף הופך אותם לחלק ממדינת ישראל, לכן הם פחות "אחרים".
כיצד מתייחס יהודי לערבי שממונה עליו (רופא, מרצה?)
מבחינת תפיסת הכישורים אין בעיה. הבעיה היא הדיסוננס שנוצר בין זה לבין תפיסת הפלסטיני כאויב. הפתרון (כפי ששמענו גם מפי פרופ' סלומון בכנס על הפחד): נטרל הפלסטיניות, האדם הספציפי שונה מהסטריאוטיפ. הוא לא עברי הוא דוקטור. ואם הוא גם דורש מחיר גבוה יחסית, הוא מוכיח שהוא רציונאלי, שהוא אינו מונע על ידי יצרים.
מדוע עולים רבים מרוסיה נוטים להיות גזענים?
כשהגיעו העולים רצה הם חשו דחויים. בעיניהם, כרטיס הכניסה לקולקטיב היהודי-ישראלי הוא גזענות, דחיית ה"אחר" שהוא יותר אחר מהם. כלומר, הם פנו להגדרה היהודית האולטימטיבית, שאי אפשר של לראות אותה.
המפגש היווה אקורד סיום מצוין לעונה, והשאיר טעם של עוד ותחושה שיש על מה לדבר. הקבוצה תחדש את מפגשיה אחרי החגים המוסלמיים - רמדאן ועיד אל פיטר, והיהודיים - ראש השנה, יום כיפור וסוכות.
|
|
