w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 08:26 14/09/2005

הארגונים היהודיים בארצות הברית גילו את אום אל-פחם

לא רק סיורים בכותל


הגלריה לאמנות באום אל-פחם שימשה אתמול במה למפגש יוצא דופן. ראש העיר, השייח האשם עבד א-רחמן, ממנהיגי הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ועמיתו היהודי אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, אירחו קבוצת פוליטיקאים לא-יהודים מארה"ב לצהריים. את המפגש אירגנה עמותת "סיכוי" הערבית-יהודית, הפועלת להשגת שוויון מלא בעבור הערבים אזרחי ישראל. חברי המשלחת היו אורחי הוועד היהודי-האמריקאי, ארגון יהודי המתמחה בהסברת מדיניות ישראל.

האירוע אתמול היה מפגש ראשון מסוגו בין משלחת שאירח ארגון הסברה יהודי ותיק לבין ראש עיר המזוהה עם הפלג הצפוני, הדוגל בהחרמת הבחירות לכנסת. בממסד היהודי בארה"ב היו אתמול מי ש"הרימו גבה" כששמעו על הביקור באום אל-פחם. באחד הארגונים היהודיים הגדולים הפועלים בארה"ב סיפרו שבעבר נשלחו משלחות ליישוב ערבי גדול במשולש, אך המנהג הופסק כשנודע שלראשות היישוב נבחר איש התנועה האיסלאמית.

גם הסיור שקדם למפגש בגלריה לא דמה לסיור הסברה טיפוסי מטעם ארגון יהודי-אמריקאי. המדריכים, אנשי "סיכוי", סקרו בפני האורחים את הסוגיות הקשות והרגישות ביותר ביחסים שבין מדינת ישראל לבני המיעוט הערבי החי בה. לאורך הדרך הקצרה מהווילות המטופחות של היישוב הקהילתי קציר לסמטאות אום אל-פחם הם שמעו על משפחתו של עאדל קעדאן, שכבר שנים נלחמת בבתי המשפט בישראל על הזכות להתגורר בקציר.

הם גם קיבלו הסברים על הקיפוח השיטתי והמתמשך של הרשויות הערביות בתקציבים ממשלתיים, על אירועי אוקטובר 2000, בהם נהרגו ערבים-ישראלים מירי המשטרה, על מסקנות ועדת אור שקמה בעקבות האירועים, שחלקן לא יושמו. עו"ד עלי חיידר, אחד משני יושבי הראש של "סיכוי", טען בפני האורחים שכמה מזכויות האדם הבסיסיות ביותר בישראל אינן חלות על אזרחיה הערבים. "ברגע שהפלשתינאים אזרחי ישראל מנסים למחות, השוטרים הורגים אותם", הוא סיכם.

ציפי ברנע, האחראית על המשלחות בוועד היהודי-האמריקאי, מודה שהיא אינה שלמה עם חלק מהדברים הנאמרים בסיורים, אך לדבריה, "בשורה התחתונה המפגשים האלה עובדים ואנחנו רואים את זה כשהאנשים חוזרים לארה"ב". לדבריה, יש ביקוש גבוה למפגשים, בעיקר מצד אמריקאים מקבוצות מיעוט בארצות הברית, כמו שחורים והיספאנים.

לינה טיילור, סנאטורית שחורה ממדינת וויסקונסין, ואחת מחברות המשלחת, לא הסתירה את הזדהותה עם מצבם של הערבים-הישראלים. "אתם באותו מצב כמונו", אמרה אתמול לשייח עבד א-רחמן, כשהאחרון התלונן על כך שלערביי ישראל אין ייצוג בגופים המשפיעים על החברה הישראלית. ואולם, בצאתה מהמפגש אמרה טיילור שיותר מכל התרשמה מיחסי הידידות בין השייח המוסלמי לעמיתו היהודי: "התרשמתי שיש ביניהם כימיה ושיתוף פעולה אמיתיים. זו לא היתה סתם הצגה".

הפדרציה היהודית של העיר שיקאגו שבמדינת אילינוי הזמינה את ראשי "סיכוי" להציג את פעילות העמותה בפני התורמים המרכזיים של הקהילה בחודש הבא. יחד עמם הוזמנו גם "המרכז היהודי-הערבי לפיתוח כלכלי" ועמותת "יד-ביד", המקימה בתי ספר דו-לשוניים בישראל. המשותף לשלושת הגופים הוא שבכולם יש ייצוג שווה ליהודים ולערבים ישראלים. מייקל קוצין, המשנה לנשיא הפדרציה היהודית, סבור שהמפגשים עולים בקנה אחד עם האינטרס הישראלי. "בשורה התחתונה אנשים יוצאים מהמפגשים האלה בתחושה שיש בעיות אבל 'עובדים על זה'. זה מסר הרבה יותר חיובי מבחינת ישראל מהמסרים שאויביה מפיצים".

שלמה גור, מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר וחבר הוועד המנהל של "סיכוי", אומר ש"הערבים הופיעו על 'מסך הרדאר' של יהודי ארה"ב לאחר מהומות אוקטובר". לדבריו, שוררת הבנה שאי אפשר להיות מעורבים במתרחש בישראל בלי להתייחס לערבים.

עד לפני כמה שנים רק גופים אחדים קיבלו כסף יהודי מארה"ב לפיתוח המגזר הערבי, כמו "קרן אברהם" ו"הקרן החדשה לישראל", הנחשבים למזוהים עם חוגי השמאל ביהדות ארה"ב. הפדרציות היהודיות התחילו להשקיע בפרויקטים לציבור הלא-יהודי רק באחרונה. יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, זאב ביילסקי, אומר ש"הסוכנות היהודית רואה עצמה כמי שדואגת לכל תושבי ישראל ותסייע לאוכלוסיות לא-יהודיות בארץ בכל מקום שהדבר יתאפשר".


כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©