shtern21_6

w w w . h a a r e t z . c o . i l

_{עודכן ב- 03:51 21/06/2005}

במגזר הערבי לא רוצים רשות לקידום שוויון ללא תקציבים

_{מאת יואב
שטרן}

השופט תיאודור אור יפתח היום בהרצאת אורח את ישיבת ועדת הפנים של הכנסת, שמתכנסת לישיבה ראשונה בסדרת מפגשים בנושא מצב האוכלוסייה הערבית בישראל. מטרת הדיונים היא להפנות את תשומת לבם של משרדי הממשלה והציבור למצבה הקשה של האוכלוסייה הערבית, ולצורך הדחוף בטיפול בה. לדיוני הוועדה יוזמנו שרים שונים, וייתכן שגם ראש הממשלה אריאל שרון יוזמן אליה.

ועדת אור בראשותו של השופט אור בדקה את אירועי אוקטובר 2000, שבהם הרגו כוחות הביטחון 12 אזרחים ערבים ופלשתינאי תושב עזה. לצורך יישום מסקנותיה הוחלט להקים ועדה נוספת בראשות שר המשפטים וסגן ראש הממשלה אז, יוסף לפיד (שינוי). הוועדה בראשות לפיד קיימה 25 ישיבות שבהן שמעה סקירות מגורמים רבים ולבסוף פירסמה את המלצותיה. בעיני פעילי הארגונים שעוקבים אחר יישום המלצות ועדת אור נראו המלצותיה כדרך אלגנטית להתחמק מיישום המלצות ועדת אור. בכמה נושאים ספציפיים אמנם נעשתה עבודת מטה והושגה התקדמות, אולם ככלל, ניתן לומר שמסקנות ועדת אור טרם יושמו, וזאת קרוב ל-5 שנים אחרי אירועי אוקטובר וכמעט שנתיים אחרי אימוץ מסקנות ועדת אור על ידי הממשלה.

אחת מהצעות ועדת לפיד היתה להקים "רשות ממשלתית לקידום מגזרי המיעוטים". משרד ראש הממשלה הטיל את מלאכת הקמת הרשות על המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), ומאז שוקדים על המלאכה נציגים משני הגופים. נציגי המל"ל נפגשו במהלך עבודתם עם עשרות נציגים, ערבים ויהודים, כדי להציג בפניהם את עבודתם ובחודש הבא תובא הצעתם לאישור ועדת השרים לענייני המגזר הלא יהודי.

מבדיקת ההצעה עולה ספק אם הרשות המתוכננת תוכל להביא לשינוי המיוחל. שולי דיכטר, מנכ"ל עמית של עמותת "סיכוי", עומל זה כמה שנים על הצעות שונות לצמצום הפערים בין האזרחים הערבים לבין האזרחים היהודים בישראל. "בהקמת הרשות יש התקדמות לא מבוטלת, ואולם הגישה העומדת בבסיס הצעת הקמת הרשות שגויה. לפי כל הסימנים, הרשות תפעל על פי "גישת הפיתוח", שלפיה הקצאות הממשלה הן על-פי צורכי האוכלוסייה הערבית, ומדידת ההתקדמות היא ביחס למצבה קודם לכן, אבל שורש הבעיה נעוץ לא בפיתוח, אלא באי השוויון בפיתוח לעומת האוכלוסייה היהודית במעמד כלכלי-חברתי דומה", הסביר.

על פי גישתו של דיכטר, על המדינה להוביל לשוויון בין אזרחיה היהודים לבין אזרחיה הערבים ומכאן לגזור את פעולותיה. עיקר הפעילות צריך להתבצע מול משרדי הממשלה ולא מול האוכלוסייה הערבית. "הלשון של הצעת המל"ל היא שוויון, אבל רוח ההצעה היא רוח הפיתוח. היא לא בונה את הכלים לטיפול במשרדי הממשלה", אמר דיכטר. בין השאר, על פי גישה זו, יש להקצות למגזר הערבי תקציבים בשיעור זהה לשיעור התושבים הערבים באוכלוסייה, או אפילו לנקוט בהעדפה מתקנת. במל"ל לא מקבלים טענה זו. לדברי בכירים שם, מישור ההשוואה הוא אכן הממוצע באוכלוסייה כולה ולא רק במגזר הערבי.

לדברי דיכטר, "כאשר הגיעו מיליון עולים ממדינות חבר העמים בתחילת שנות התשעים, נרתמה ממשלת ישראל לקליטתם בכל האמצעים שעמדו לרשותה. בין השאר, ישבו נציגים ממשרד הקליטה במשרדי הממשלה השונים, ווידאו כי שיעור מסוים מכל תקציב מופנה לקליטת העולים. בדיעבד, אפשר לומר שמבצע השילוב הסתיים בהצלחה גדולה. במקרה של העולים מחבר העמים, שילובם במדינה לקח עשר שנים, והם נתנו תנופה אדירה לישראל. אפשר להעריך ששילובם של האזרחים הערבים בכלכלה ובפיתוח גם תיקח עשור, אבל במקרה הזה אנחנו לפחות חוסכים את הוצאות הנסיעה שלהם, הרי הם כבר כאן", הוסיף דיכטר.

בידי הרשות יהיו כלים בעלי משמעות. אחד מהם, הוא סמכות אכיפה אזרחית ומינהלית של חוקים האוסרים אפליה. כמו כן, ברשות יוקם מנגנון שיבטיח תוספת תקציב לסגירת פערים, אלא שהרשות המתוכננת לא תוכל לנהל תקציבים בעצמה.

"ישראל לא צריכה עוד רשות ייצוגית, אלא מינהלת מעשית, ששליחיה יישבו וידאגו לכל סעיף וסעיף בתקציבי משרדי הממשלה, בדומה למהלכי משרד הקליטה בשנות התשעים", אומר דיכטר. במל"ל סבורים שהגישה הזו אינה מתאימה למערכת השלטונית הקיימת.

ממשרד ראש הממשלה ומהמל"ל נמסר אתמול כי "הגוף שיקום - אין מטרתו להחליף את משרדי הממשלה. ליבת פעילותו תהיה בבקרה, בתיאום ובפיקוח על תקציבים הקיימים במשרדים ובמיצויים".

רבים במגזר הערבי כבר מודעים לתוכנית להקים את הרשות, אך עדיין לא מעוניינים לדון בה. "נדון בזה כשההצעה תהיה רשמית", אומרים גורמים שלא לייחוס. אף גורם לא ממש מוכן לומר שהוא עוסק בנושא. עם זאת, יש גורמים שמוכנים לחשוף טפח מהתגובות הצפויות. ג'עפר פרח ממרכז מוסאווא אומר: "אם מקימים רשות בלי תקציבים אז איזה שיניים יש לה? אנחנו לא צריכים עוד יועץ או שר לענייני ערבים. כאלה היו לנו מספיק".

במרכז מוסאווא מנוהל מחקר על נציבויות שוויון ברחבי העולם. באירלנד, למשל, יש נציבות שמגלגלת תקציבי ענק, ותפקידה לא רק לוודא שמתקיים שוויון בין קתולים לבין פרוטסטנטים, אלא גם לדאוג למהגרים. הנציבות לשוויון של ארצות הברית עוסקת באכיפת חוקי השוויון בעבודה. "אנחנו זקוקים למעשה לרשות, שהמצב הפוליטי הנוכחי לא מאפשר את הקמתה. אנחנו צריכים רשות שבמקביל לשוויון גם תדאג לשמר את הייחוד הלאומי-תרבותי שלנו", אמר פרח.

הצעת המל"ל להקמת רשות כוללת גם הקמת מועצה לרשות. על פי ההצעה, במועצה יהיו חברים אנשי ציבור ערבים, כמו למשל שווקי חטיב, יו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל, וראשי רשויות מקומיות ערביות, וכן, נציגים ממשרדי הממשלה.

"לכאורה מדובר במהלך משותף, אבל למעשה, יישבו מסביב לשולחן שני צדדים", אומר דיכטר. לדבריו, "המצב הרצוי הוא שהרשות ומשרדי הממשלה יתרכזו מצדם בתיקון הדפוסים המפלים של הקצאות הממשלה, ושיתוף הערבים במהלך יתקיים דרך קשר עם ועדת המעקב וארגוני החברה האזרחית". לדבריו, הסכנות בשיתוף יהודי-ערבי במועצת הרשות רבות וגוברות על היתרונות שבשיתוף זה כי נוצר בו פתח לעימותים וחילוקי דעות. "התסריט כבר מוכר. הביצוע יהיה חלקי ויסבול מקיצוצים מתמידים מהאוצר, ההבטחות לא ימומשו בקצב המצופה, והאכזבה עלולה להביא לעזיבת המסגרת המשותפת במוקדם או במאוחר", מזהיר דיכטר. "תחת זאת, על הממשלה לבצע את תפקידה בסגירת הפערים ובהקצאות שוויוניות, ולא להפוך את המהלך הזה לחגיגת דו-קיום".