ניר עמדה הוגש לוועדת החקירה לקביעת גבולות מוניציפליים ביחס לקרקעות שעיריית סכנין מבקשת להעביר לתחום השיפוט שלה.

פניה לראש המועצה ויו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית של משגב בסוגית אפליה במועדון הכפרי משגב, ובו התבקש הדירקטוריון לחזור בו מהחלטתו להשעות מנויים במועדון שאינם תושבי משגב. מאבק זה הוכתר בהצלחה, ובוטלה האפליה נגד ערבים בתשלום למועדון הכפרי.

הבסיס של קבוצת סיכוי במשגב לנקיטת עמדה בסוגית העברת הקרקעות הוא עמדתם של רבים מתושבי יישובי המועצה האזורית משגב, כי שוויון אזרחי מלא עם שכנינו בישובים הערבים הסמוכים, הינו אבן יסוד לחיינו כאן בגליל. תפיסה זו מסתמכת הן על היותם של השכנים הערבים אזרחים שווים לנו במדינה דמוקרטית, והן מתוך צורך קיומי שלנו כאזרחים יהודים החיים באזור, להבטחת שכנות תקינה והוגנת. אנו פועלים לקידום השוויון עם השכנים הערבים, מתוך האינטרס שלנו, היהודים, וכדי לבסס יחסים של שכנות טובה. נייר העמדה שלנו נוגע בהיבטים תכנוניים, אך נקודת המוצא וההתייחסות שלנו לסוגיה אינה תכנונית, אלא אזרחית. עמדתנו נובעת מראייה רחבה וכוללת של האזור על כל תושביו, ומן התפיסה כי הנהגת שוויון בינינו לבין השכנים חייב לכלול צעדים של ממש מצידנו.

מזה מספר שנים לומדת קבוצת סיכוי-במשגב את המצב באזור1. על פי כל הנתונים שבידינו, נראה כי מבין שלל ההיבטים של אי-שוויון בין יהודים לערבים בגליל, ההיבט של שטחים מוניציפליים הוא מן החשובים ביותר להתפתחות קהילתית נאותה לרווחת התושבים. כידוע, מחצית האוכלוסיה בגליל היא ערבית ומחציתה יהודית, ולהתפתחות תקינה בקהילות הערביות השלכה מכרעת גם על התפתחותה של החברה האזרחית המשותפת ליהודים וערבים בגליל. אנו מודעים לחוסר האיזון בין הצרכים והזמינות של הקרקע בתחום השיפוט של עיריית סכנין לעומת המועצה האזורית משגב, ולפיכך תומכת הקבוצה כעיקרון בהעברת קרקעות שתשרת את צורכי ההתפתחות של העיר סכנין, ולא תפגע באינטרסים חיוניים של כלל האוכלוסיה.

סכנין סבלה בעבר מהפקעת קרקעות והגבלות פיתוח, ותהליך זה כלל גם טראומות כמו יום האדמה בשנת 1976. עד סוף שנות ה-70 היו בידי סכנין 68,000 דונם, והיום, כידוע - 9,700 דונם בלבד2. אין כל ספק שבעיני השכנים הערבים קשורה הופעתנו בשטח כאן מאז שנות ה - 80 קשר הדוק עם ההצרה הדרסטית של תחום המחיה הקהילתי שלהם, אשר מתבטא בעיקר בשטח השיפוט המוניציפאלי. בצד השינוי הממשי, חשוב לנו ביותר לשנות גם את מצב תודעה זה בקרבם, וברור לנו כי שינוי זה לא ניתן לערוך באמצעות פעילות תרבותית-חברתית בלבד. גם במועצה האזורית משגב קיימת הבנה באשר לנחיצות בנקיטת צעדים של ממש לביסוס שכנות טובה. ואולם, הידברות עם המועצה האזורית משגב בנושא אזור תעשייה משותף נפסקה עקב ההפקדה של תיקון 26 לתמ"מ 2 (קביעת אשבל כישוב), אשר נתפסה על ידי סכנין כפעולה נוספת של שבירת אמון בתחילתו של תהליך עדין ומורכב זה. בתגובה הגישה עיריית סכנין עתירה לבג"צ.

הפסקת ההידברות, הנתק שנוצר בין שתי הרשויות ודחיית הבג"צ יצרו בסכנין אוירה קשה ותחושה של המשך הקיפוח מן העבר, למרות הכוונות הטובות בהווה. גם בקרבנו נוצר מצב של תיסכול: האם לעד לא נוכל לחיות בשוויון עם שכנינו הערבים? האם עלינו לבסס את חיינו כאן איתם על אי-אמון ועליונות חד-צדדית בהתחלקות במשאבי המדינה? אנו רואים בחיים שוויוניים עם השכנים הערבים זכות אזרחית בסיסית שלנו, עליה לא ניתן לוותר. התחושה שלנו, של אלה החיים באזור ופועלים לקידום השוויון האזרחי, היא של סיר לחץ.

על רקע זה יש חשיבות עליונה לכך שהחלטתה של ועדת החקירה תתבסס על הידברות, הסכמות והבנות בין שתי הרשויות, באופן שאף צד לא יראה בה החלטה שרירותית המקפחת אותו. אנו מצפים שהפתרונות התכנוניים יוכלו לספק מסד ראוי לפיתוח קהילתי בר-קיימא לאורך דורות רבים, וקביעת שטחי השיפוט הינה חלק מכריע ממעשה זה. אנו מודעים לעול המוטל על הועדה, בצל המהלכים שבוצעו ועובדות שנקבעו, חלקן ללא תכנון, בעשרות השנים האחרונות. אך כעת יש להביט קדימה ולהתייחס לתכנון האזורי בפרספקטיבה שתאפשר בניית חיים של שכנות שוויונית לעתיד. אלה אינן מותרות, אלא צורך קיומי, ויש לפעול כאן בצדק תכנוני ובחוכמה קהילתית.

להלן התייחסות הקבוצה להעברת השטחים הנדרשים ע"י עירית סכנין. בהתייחסות שלנו השקענו מחשבה רבה, כך שתהווה תיקון, ולו מועט, למצב שנוצר ותתרום להורדת רמת המתח באזור. במלים אחרות: תענה על האינטרס היהודי והערבי גם יחד.

1. שטח צפוני
השטח שנדרש על ידי סכנין ונמצא בצפון העיר. שטח זה מיועד בחלקו לשמש אזור תעשייה משותף וקמפוס רב תרבותי, ובחלקו האחר כעתודה תכנונית להתרחבות העיר סכנין. בגלל המצב התכנוני בעיר וחוסר בשטחי ציבור ומבני ציבור, אין כיום בסכנין עתודות לפיתוח. שטח A עשוי לספק את אותו אויר תכנוני הדרוש להתארגנות פנימית של העיר. מול האינטרס של העיר סכנין עומד האינטרס של מספר ישובים במשגב המעוניינים לשמור על חיץ ירוק בין כפר לבין עיר, כאמור ביחס לכרמיאל גם כן. אנו מכירים באינטרס זה, אבל לדעתנו אין הוא מבטל את אפשרות הניצול הראוי של הקרקע לטובת סכנין. אנו מציעים להציב בין הרשויות חיץ ירוק מינימלי אשר יספק את תושבי יובלים מחד, וכן יותיר את המרחב הנחוץ כל כך לסכנין מאידך. יתרה מזאת, אנו מציעים לחייב את שתי הרשויות משני צדי הגבול המוניציפלי להותיר רצועה ירוקה בצמוד לגבול.

ידוע לנו שיש כיום תכנית לבינוי על המדרון שמול יובלים. בתכנון יש בניה מדורגת על המדרון, באופן שמכבד הן את אי-הרצון של אנשי יובלים לראות מול בתיהם בתי מגורים גבוהים. אם שטח זה לא יעבור לידי סכנין למטרת בניה מושכלת ומבוקרת, יביאו מצוקת הדיור והתסכול לבנייה לא חוקית, ולא מתחשבת של בעלי הקרקעות הפרטיות בשטח זה. הנסיון מוכיח שקשה מאד, אם לא בלתי אפשרי, להילחם בבניה ללא היתר, הבאה לפתור מצוקה אמיתית. העתיד צופן בכך גורם מתמיד של מתח בין הקהילות, ומוטב לצפות פני העתיד הזה ולהניח מראש מסגרות ראויות לצרכי תושבי סכנין, אשר מתחשבות מבחינה תכנונית בתוואי הקרקע ובשמירת האופי הכפרי של האזור.

בשיקול נוסף, לאחר פרספקטיבה של זמן, מתברר כי מיקומו של אשבל מהווה מקור מתח מתמיד בין סכנין למשגב. על אף עמדתם ופועלם הרב של חברי אשבל לטובת דו-קיום בין יהודים לערבים, הם הפכו בעיני תושבי סכנין דווקא לסמל של מדיניות בלתי מתחשבת, שמגבילה את התפתחות האוכלוסיה הערבית. ראש המועצה האזורית משגב מכיר בכך, והוביל מהלך של העברה חלקית של קרקעות לתחום השיפוט של סכנין, אך הוא נבלם על ידי החלטת מליאת המועצה שהעדיפה להיענות ללחצים אחרים.

כיום מתוכנן על חלק מהשטח אזור תעשייה וקמפוס רב-תרבותי משותף למשגב ולסכנין. חזון זה טומן בחובו אפשרויות רבות לשיתוף פעולה ולשיתוף אינטרסים, שמהווים אפשרות קונסטרוקטיבית בעבור ערבים ויהודים באזור, להגיע ליחסי שכנות טובה לאורך זמן. בסוגיה זו על הוועדה לתת את הדעת על האופן בו העברת שטחים בשטח זה לתחום השיפוט של סכנין תיצור אווירת אמון בין שתי הקהילות, ותשמש מנוף להגשמת חזון זה.

אזור התעשיה המשותף צריך, לדעתנו, להיות בתחום השיפוט של סכנין. באמצעות מנהלת משותפת לשני אזורי התעשיה תוכל סכנין לשאוב מהנסיון שנצבר באזור התעשיה תרדיון, שימשיך להיות בתחום השיפוט של מועצה אזורית משגב, ולשכלל את יכולתה הניהולית בפרויקטים מעין אלה. מעבר לכך, באופן כזה תוכל סכנין לשפר גם את מצבה הכלכלי ואת הדימוי שלה, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. השטח הנותר הוא שטח הכלוא בין סכנין לבין כביש 805 המתוכנן . שטח זה צריך לדעתנו לעבור לסכנין, וזו הייתה גם הכוונה הראשונית של המתכננים כאשר התוו את כביש 805 כעוקף סכנין. מלכתחילה כביש זה יועד להיות הגבול הצפוני והמערבי של סכנין.

2. שטח החיץ עם הבסיסי הצבאי
אין לנו ספק שהשטח הנ"ל צריך לעבור לתחום השיפוט של סכנין, לצורך פיתוח בית הספר ויצירת חיץ אפקטיבי בינו לבין הבסיס הצבאי הן ויזואלית, והן למניעת הרעש. כיום גובל הבסיס הצבאי ממש בבית הספר, ללא כל חיץ, מלבד גדר מתכת. זהו מצב שאין דומה לו ואין להשלים איתו. בעצמנו לא היינו מרשים שגדר בית הספר של ילדינו תפריד בינו לבין בסיס צבאי. אין לנו ספק שחיץ שיוקם במקום זה יפחית, במידה מסוימת לפחות, את הכעס והתסכול שחשים בסכנין כאשר המראה שנשקף מחלונות בית הספר הוא סדנאות הטנקים של המחנה הצבאי. יתרה מזו, יש לחייב גם את שלטונות הצבא ליצור חיץ רחב יותר, ירוק במהותו.

3. שטח המחנה הצבאי
השטח שנדרש על ידי עיריית סכנין ועליו נמצא המחנה הצבאי.

להעברה זו יש משמעות מעשית אחת: תשלום ארנונה. המשאבים שמקורם בארנונה ועומדים לרשות המועצה האזורית משגב, יחסית לגודל האוכלוסיה, עולים בהרבה על המשאבים שעומדים לרשות עיריית סכנין. הבסיס הצבאי גובל בסכנין ממש, ונוגע בה יותר מבכל ישוב אחר במשגב. אם יש קשר הכרחי בין תחום השיפוט לבין תשלום הארנונה, הרי שיש להעביר את המחנה הצבאי (או חלק ניכר ממנו) לתחום השיפוט של סכנין. בכל דרך שתימצא לכך, העברת הארנונה מן הבסיס הצבאי לעיריית סכנין תשרת את האינטרס של תושבי משגב להתקדם לשוויון עם תושבי סכנין.

4. השטח הדרומי
השטח (תל מורסאן) הוא שטח רגיש של ערכי טבע ונוף, יקר ערך מבחינה לאומית ובינלאומית, וממילא הוא אסור לפיתוח מנקודת מבט של פיתוח בר-קיימא. אלא שפיתוח בר קיימא מתייחס גם לאנשים שחיים באזור, ואת הקיום המשותף בר-הקיימא של תושבי האזור היהודים והערבים, נראה לנו נכון להבטיח באמצעות העברת שטח זה, או מחציתו, לתחום השיפוט של סכנין, ובתנאי שתוקם מנהלת משותפת. ההעברה תעלה בקנה אחד עם ההחלטה שקיבלה לפני חודשים ספורים ועדת החקירה לגבולות אום אל פחם, שטח אש 107 והרשויות הגובלות (אדמות א רוחה): "ככלל, הוועדה הגיעה למסקנה כי הזכות להכללת שטחים פתוחים, חקלאיים ואף נופיים, היא זכות של רשויות עירוניות ולא רק אזוריות, ובתנאי ותהיה הרשות בוגרת ואחראית ומסוגלת לשמור על שטחים אלו כפתוחים..."3. ובמקום אחר, "חברי הוועדה התומכים בהצעה חושבים שעדיף למנוע שריפות מאשר לכבות שריפות"4. במלים אחרות, חברי הוועדה הבינו את החשיבות שבהפגנת אמון ביכולתה של רשות עירונית ערבית לשמור על שטחים ירוקים.

על פי הצעתנו יהיו במנהלת המשותפת חברים מטעם כל בעלי העניין בשטח: נציגי מועצה אזורית משגב, עיריית סכנין, רשויות מקומיות ערביות אחרות שגובלות ברכס יודפת-הררית (עראבה ודיר חנא) ונציגי הגופים הירוקים. המנהלת המשותפת תהווה כעין נאמנות ציבורית משותפת שתפקידה לשמור מכל משמר על השטחים הירוקים. כך יובטח שלא תוגש למוסדות התכנון שום תכנית שלא עברה דיון מעמיק במנהלת המשותפת וקיבלה את הסכמתה, וכך, גם יישמרו ערכי הטבע, וגם יישמר ערך כבוד האדם.

לסיכום
הוועדה לחקירת גבולות משגב-סכנין פועלת במרחב רגיש ביותר, בתקופה גורלית לעתיד האזור. מאז אירועי אוקטובר 2000, הפכה האפשרות של ערבים ויהודים באזור לקיים חיים של שכנות טובה, מתוך שוויון אזרחי ותוך אפשרות לדיאלוג ולאימון הדדי לשאלה קיומית וגורלית עבור כל תושבי האזור, יהודים וערבים גם יחד. מעבר לכך נשואות אלינו עיני רבים בארץ כולה לבחון האם, ובאיזו דרך נצליח ליצור כאן בגליל חיים משותפים על בסיס אזרחות שוויונית. לשאלת חלוקת שטחי השיפוט בין הקהילות והשפעתן על ייעודי הקרקע, כמו-גם שמירת ערכי הטבע המשותפים לנו, חשיבות מכרעת על עתידנו כאן. לכן בקשתנו מן הועדה לממש את יכולתה לעסוק לא רק בהיבטים הפיזיים-תכנוניים, אלא להביא בחשבון גם את התמונה הרחבה של העתיד המשותף בגליל.

סוגיית היחסים בין היהודים והערבים באזור איננה רק נחלת המסגרות החינוכיות והתרבותיות, בהן אנו משתדלים מאד לשפר את היחסים. עם הזמן למדנו כי שוויון מלא בתחומי התשתיות הפיזיות, התעסוקה וכל הקשור בפיתוח הישובים הוא המסד ליחסים טובים בין השכנים, וכי חובה עלינו לדאוג ליישומו בכל פרט מחיינו, גם בשטחי השיפוט.

במצב דברים זה, החלטה חיובית ובונה של הוועדה עשויה להוות מנוף אדיר להתחלה חדשה של הידברות על בסיס שיתוף פעולה ואינטרסים משותפים של התושבים היהודים והערבים באזור.

תודה על תשומת הלב,