היום תחובר תחנת הניטור באום אל-פחם למערכת הנתונים של אזור חדרה. השלב הבא יהיה טיפול משותף בשפכים ליהודים וערבים באזור. במקביל שוקדים גם על מיזמי תעשייה ותיירות משותפים

מאת אלי אשכנזי

נאיף אבו שרקייה, סיכוי

היום מתחיל שיתוף הפעולה בתחום איכות הסביבה באזור ואדי ערה - תחנת הניטור החדשה באום אל-פחם חוברה למערכת הנתונים של "איגוד ערים חדרה לאיכות סביבה". זהו צעד נוסף בדרך למימושו של מיזם מוניציפלי משותף רחב באזור. חברי ועדת איכות הסביבה של המיזם החליטו להתמקד תחילה בניטור האוויר, כדי לספק תמונה כוללת על השפעת תחנת הכוח בחדרה, מאזור החוף ועד לקו הירוק, ועל השפעת נפח התנועה שגדל באזור בעקבות סלילתו של כביש 6.

מוחמד רבאח, ראש היחידה לאיכות הסביבה בעיריית אום אל-פחם, אומר כי "אין טעם בהפעלת תחנת ניטור בעיר שהאינפורמציה עליה היא נקודתית. החיבור עם השכנים יאפשר ניתוח נתונים וביצוע מעקב בראייה אזורית. בעתיד יש מקום לשיתוף פעולה נוסף: הרי הנושא חוצה גבולות מוניציפליים וגיאוגרפיים. כשיש זיהום, המזהם לא יודע אם הוא באום אל-פחם או בחדרה. חייבים לפעול יחד ולטפל במפגעים סביבתיים למען הדורות הבאים".

ההסכם ייחתם היום בין האשם עבד אל-רחמן, ראש העיר אום אל-פחם, שהוא גם יו"ר היחידה לאיכות הסביבה המשולש הצפוני (ואדי ערה), ובין אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה ויו"ר איגוד ערים חדרה לאיכות סביבה. השלב הבא יהיה טיפול משותף בשפכים, עם תחילת העבודה על מתקן טיהור אזורי.

אילן שדה יו"ר איגוד ערים חדרה

"לכאורה מדובר בצעד טבעי, אבל עובדה שאלו דברים שלא היו עד היום", אמר שולי דיכטר, מנכ"ל עמית של עמותת "סיכוי", הפועלת לקידום שוויון אזרחי בין ערבים ויהודים אזרחי ישראל. את המיזם לשיתוף פעולה יזמה "סיכוי" ו"הוא מבוסס על עקרונות של שוויון וצדק חלוקתי, בייצוג ובמשאבים, בין הרשויות ובין הקהילות השונות". זאת, לטובת איכות החיים של כולם.

הרעיון החל לקרום עור וגידים במפגשים של ראשי רשויות יהודיות וערביות, שבהם נקבעו שלושה תחומים מועדפים לשיתוף פעולה: איכות סביבה, תיירות והקמת אזורי תעסוקה. במארס 2003 המליץ דו"ח "סיכוי" על שיתוף יישובים ערביים באזורי תעשייה מרחביים גדולים וחמישה שבועות לאחר מכן קיבלה ממשלת ישראל החלטה דומה. אולם הביצוע התעכב. ב"סיכוי" סברו אז כי אין די בפעילות ממשלתית ותפקידם של הגופים האזרחיים להאיץ את היוזמה. ואדי ערה נבחר כפיילוט.

"תמיכת 'מנהיגי הקהילות' היא תנאי ראשוני", אומר דיכטר, "היא תראה לתושבים וליזמים את הדרך. תפקידנו כחברה אזרחית הוא לשמש זרז, לסייע בבניית המסגרות ולתת ליווי מקצועי". המסגרות שהוקמו הן פורום ראשי רשויות, שבו חברים עשרה ראשי רשויות - שש ערביות וארבע יהודיות. לצד הפורום פועלת מועצה ציבורית המורכבת מנבחרי הציבור, חברי מליאות המועצות השונות, שייתנו גיבוי לתהליך. תחת הפורום פועלות שלוש ועדות עבודה (לתשתיות, אזור התעשייה המשותף, ותיירות). לפני שנה חתמו ארבעה ראשי רשויות באזור - האשם עבד אל-רחמן, אילן שדה, זוהיר יחיא ראש מועצת כפר קרע, ויעקב אמור ראש מועצת קציר-חריש - על "מתווה רעיוני להקמת אזור תעשייה/תעסוקה מרחבי משותף באזור ואדי ערה".

הנחת היסוד במפגשים אלה היתה שקיימת אפליה בין רשויות, בגלל העדר הכנסות מתעשייה ומסחר בחלק מהן, ושהחלשת החלשים פוגעת בסופו של דבר גם בחזקים. משום כך השיתוף על בסיס קהילתי הוא אינטרס הדדי. "החלטנו להתמקד בנושאים פיסיים-כלכליים", אומר נאיף אבו שרקיה, מתכנן ערים ויועץ ארגוני. לדבריו, "גילינו פערים אדירים בין יהודים לערבים בפיתוח ותשתיות. כרגע יש שילוב בין תהליכים שמאפשרים את הצעד: מנהיגות מקומית שמעוניינת לקדם את התהליך ופקידים במשרדי הממשלה שמעוניינים לסייע בכך".

מוחמד רבאח - היחידה לאיכות הסביבה בואדי ערה

בימים אלה בוחנת ועדת ההיגוי של משרד הפנים שתי חלופות להקמת אזור תעשייה בכניסה לכביש 6. הסכם על ניהול משותף וחלוקת ארנונה של אזור התעסוקה המרכזי כבר נחתם בין ראשי הרשויות, ומשרד הפנים החליט לתקצב את תהליכי התכנון של אזור התעשייה המשותף בכמיליון שקל. באחרונה גם הוחלט לקדם אזור תעשייה נוסף, בסאלם, בצדו המזרחי של ואדי ערה - אזור שיהיה משותף לעיריית אום אל-פחם, למועצה המקומית מעלה עירון (המאגדת חמישה כפרים ערביים) ולמועצה האזורית מגידו (המורכבת מקיבוצים ומושבים). דיכטר אומר כי "החיבור הזה נראה כל כך הגיוני, אבל ההיסטוריה הנפרדת, השקעות הסוכנות ביישובים היהודיים עם השלמות של הממשלה ומענקי איזון לא שוויוניים, כל אלה יצרו פערים ענקיים. חוסר שיתוף פעולה פגע בכולם".

השלב הבא יהיה בתחום התיירות. יובל תמרי, המרכז את ועדת איכות הסביבה, מרכז גם את ועדת התיירות. ועדה זו כבר החלה ללמוד את האזור. היא נעזרה בסקר התיירות שנעשה בשביל "המרכז הערבי-היהודי לפיתוח כלכלי" ויזמה מפגשים עם נציגי הרשויות וסיורים מקומיים. לאחר מכן כונסה לראשונה ועדת התיירות, המורכבת מנציגי הרשויות ומהעוסקים בתיירות באזור. משום שתחום התיירות מבוסס על עסקים קטנים ויזמות בקנה מידה קטן, נודעת חשיבות לשילובם של אנשי עסקים מקומיים.

ירוחם לקרץ - מנהל איגוד ערים לאיכות הסביבה חדרה

הוחלט על קיום אירועים ביישובי ואדי ערה, מדי כמה שבתות, בכל פעם ביישוב אחר. בעקבות זאת נפגשו נציגי קציר ואום אל-פחם לתכנון האירוע הראשון. בספטמבר גם מתוכננת תערוכה של קבוצת "חמסה" - אמנים ואדריכלים, יהודים וערבים - ברחובות אום אל-פחם.

מלווי היוזמות השונות אומרים כי "לאט לאט, בתהליך בונה אמון, בין רשויות שהיו נפרדות לגמרי, בונים דברים לרווחת כל התושבים". אבו שרקיה סבור שדווקא באזור ואדי ערה, המצטייר כרווי קונפליקטים, מוכח שכאשר יש אינטרסים משותפים אז שיתוף הפעולה עובד. המציאות בשטח היא שתבנה את האמון בין הצדדים, הוא מסכם.

כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

     לראש הדף